רוב האנשים בוודאי מכירים את האמונה שאומרת ״ביחסים בריאים כל אחד צריך לקחת אחריות על הצרכים של עצמו, לדאוג בעצמו לתחושת הביטחון שלו בקשר ולא לצפות מהאחר שיעשה זאת עבורו״.
וזה נכון שיש בזה צד אמיתי, כי באמת חלק חשוב מיחסים בריאים הוא היכולת שלנו לראות בעצמנו את עצמנו, להקשיב בעצמנו לעצמנו, להבין בעצמנו את עצמנו, לדאוג בעצמנו לעצמו, להרגיע בעצמנו את עצמנו וכו׳. בהחלט.
אבל, זו אינה המהות השלמה של יחסים בריאים.
כי את זה אפשר גם לעשות לבד לגמרי הריי…
לכן, החלק האחר ביחסים בריאים – שחשוב לא פחות – הוא היכולת לדאוג האחד לשניה, לשמור האחד על השניה, לראות האחד את השניה, להקשיב האחד לשניה, להבין האחד את השניה, להרגיע האחד את השניה, להשען האחד על השניה וכו׳. הביחד חשוב, לא רק העצמאות.
בקשר בריא חשוב כל כך לדעת גם לווסת את עצמנו בעצמנו, וגם להתווסת ביחד ובעזרת האחר. חשוב כל כך שיש לנו את שתי היכולות האלה, וששתיהן זמינות ואפשריות לנו.
קשר שבו יודעים רק לווסת לבד (ולא יודעים או מפחדים לווסת ביחד) –
הוא קשר בו יש עצמאות הנובעת מתוך פחד מתלות, בו גם תלות בריאה (היכולת להעזר, להשען, לשים ראש, לקבל, להיות מוזן, לקבל תמיכה והרגעה וכו׳) נתפסת כחולשה, ושבו לא יודעים איך לווסת את עצמנו ביחד ובעזרת האחר.
קשר כזה הוא הוא קשר מרוחק, קשר בו אין השענות, אין מנוחה בתוך ואל תוך הביחד, אין הרגעות בתוך הביחד, אין תחושת מוגנות בתוך הביחד, הביחד מרגיש בעצם מאיים ולכן מתגוננים ממנו, ולכן אין מפגש בתוך פגיעות, ולכן אין קירבה ואינטימיות אמיתית. ולכן, אין באמת.. ביחד.
קשר שבו יודעים רק לווסת ביחד (ולא יודעים או מפחדים לווסת לבד) –
הוא קשר של תלות הנובעת מחרדת נטישה, כי בלי האחר לא יודעים איך לווסת את עצמנו ואיך להרגע, לכן נוצרות דרמות שליטה ומניפולציות אינסופיות מתוך החרדה שמטרתן להשאיר בכל מחיר את האחר כל הזמן ביחד איתי.
הוא מאופיין בדינאמיקה של דרישה, האשמה, ריצוי ובמאמץ מתמשך לגרום לאחר להשאר תמיד איתי, ושוב אי אפשר באמת להרגע או להרגיש ביטחון, ולכן גם לא באמת להיות… באמת ביחד (או לבד).
קשר לא בטוח – דינאמיקת הפצעים
קשר בטוח, כאמור, הוא קשר שבו יודעים לווסת גם ביחד וגם לבד. אולם קשר שאינו בטוח, לרוב, יהיה קשר שבו מתרחשת דינאמיקה זוגית בה יש מישהו אחד שיודע רק לווסת לבד, ומן הצד השני יש מישהו אחר שיודע רק לווסת ביחד.
ואז נוצרת דינאמיקה נסתרת של פצעים, כזאת שבה:
הצד האחד שיודע רק לווסת לבד רוצה כל הזמן לשמור על ריחוק כלשהו =>
ואז הצד השני שיודע רק לווסת ביחד מרגיש מאויים מהריחוק ומנסה עוד יותר לגרום לאחר להשאר מחובר אליו =>
ואז הצד האחד שיודע לווסת על ידי התרחקות מרגיש מאויים מהקירבה ורוצה עוד יותר להתרחק =>
וכך הלאה והלאה במעגל קסמים של פחד ופציעה הקשרותית הולכת ומעמיקה.
ייתכן שבני הזוג רבים על נושאים אשר נראים על פני השטח שונים לחלוטין ממה שנאמר כאן, כמו למשל על מיניות, ניקיון הבית, דרך חינוך הילדים, כסף, או כל מיני ריבים ״קטנים״ כמו שמישהו לא השאיר מים חמים במקלחת לאחר וכו׳, אבל כאשר מביטים עמוק יותר מתחת לפני שטח אפשר לזהות שם תמיד שהשיחה היא על הדינאמיקה הנסתרת, על כמה הם מרגישים בטוחים ומחוברים בתוך הקשר.
קשר בטוח – דינאמיקת הריפוי
הריפוי שלהם יראה בתור דינאמיקה שבה:
זה שיודע רק לווסת לבד לומד לאט לאט לווסת גם ביחד =>
ואז השני שיודע רק לווסת ביחד נרגע, ואז הוא יכול יותר לשחרר ולהרגע גם כשהאחר מתרחק =>
ואז הראשון נרגע מזה עוד, ומרגיש פחות צורך להתרחק ויכול יותר להשאר ביחד =>
ואז הצד השני שוב נרגע מזה, וכן הלאה במעגל קסמים של ריפוי וביטחון הולך ומעמיק בקשר.
בסופו של דבר, בדינמיקה הבטוחה הזאת, הם שניהם לומדים יותר ויותר כיצד גם לווסת לבד וגם לווסת ביחד. הם מעשירים ומרחיבים את מנעד האפשריות שלהם לחוש ביטחון, להרגיע את מערכת העצבים שלהם, ולהנות – כך שזה נהיה אפשרי וזמין עבורם באמת להרגיש בטוחים: גם לבד עם עצמם וגם ביחד.
ואז, הביחד נעים להם, והעצמאות נעימה להם.
הלבד לא מאיים עליהם, וגם הביחד לא מאיים עליהם.
ומה שנשאר הוא זרימה – של ריקוד טבעי – בין הלבד לביחד.
