הורות: לעולם לא מאוחר מידי לאהוב

כאשר ילד בא להורה שלו ואומר לו במילים עדינות או קשות ״אתה פגעת בי, בגופי, בנפשי, שרטת את נשמתי (עכשיו, אתמול, לפני 20 שנה..)״ הוא לא באמת אומר את זה כדי לגרום אשמה ובושה או להכאיב להורה שלו, אלא מתוך בקשה להכרה.

משום שהכרה כזאת שנותן ההורה, בכוחה לרפא את אותו הפצע שגרם ההורה. והילד, בעצם, מבקש מן ההורה שלו ריפוי. הוא מבקש ממנו אהבה. הוא מבקש ממנו עזרה, כדי שיצליח לסגור את הפצע המדמם שבנפשו ולהגיע סוף סוף להשלמה.

אבל כ״כ הרבה מאיתנו ההורים – דווקא *בגלל* שאנחנו כ״כ אוהבים את הילדים שלנו ואכפת לנו מהם ברמות הכי עמוקות ואינסופיות – לא מסוגלים לפעמים להכיר בכך שיש מקומות, מצבים ורגעים מסויימים בחיינו, שבהם פגענו, ואולי גם פוגעים בהווה, בילדינו. בגלל האשמה הנוראית שזה מעורר בנו, שכואבת עד אינסוף.

זה פשוט נורא מידי עבורנו, איום מידי, מכאיב מידי, בלתי ניתן לעיכול, שאנחנו שאוהבים אותם יותר מכל דבר אחר בעולם הזה כולו, אנחנו עצמנו פגענו בהם עד כדי כך – בנשמות הרכות האלה שאנחנו אוהבים יותר מכל.

ולכן, באופן אירוני, פרדוקסלי ובעיקר טראגי כ״כ, דווקא בגלל שאנחנו לא מסוגלים לפעמים להכיר בכך ולקבל את העובדה הכ״כ כואבת הזאת – שלמרות האהבה והאכפתיות האינסופית שלנו אליהם, פגענו בהם:

כשהם באים ומבקשים מאיתנו הכרה לכאב שלהם, באינספור צורות שונות – בגלל האשמה הכ״כ כואבת שאנו חשים – אנחנו סוגרים אליהם את ליבנו, פשוט כי זה כואב לנו מידי, ומסרבים, שוב ושוב, כ״כ הרבה פעמים, להעניק להם את אותה הכרה, את אותו הריפוי שליבם הרך מבקש מאיתנו – עכשיו.

 

לעצור את מעגל הפגיעה

וכך… כמה טראגי…
אנחנו ממשיכים, שוב ושוב,
לפגוע ביקרים לנו מכל, אפילו יותר.

זהו מעגל הפגיעה המתמשך,
ואותו – ניתן לעצור. בפשטות ובקלות.

פשוט לעצור, לנשום, להסתכל על הילד שלנו,
להסכים לשמוע אותו, להסכים להקשיב לליבו *באמת*,
ופשוט להגיד, מהלב ובכנות, את מילות הקסם, מחוללות הריפוי:

זה נכון, אתה צודק, זה קרה, אני מוכן לראות את זה,
אני רואה כיצד פגעתי בך, לא ראיתי אותך, לא הבנתי אותך,
לא הייתי איתך, לא שמעתי אותך, לא הענקתי לך, השתמשתי בך,
לא הייתי ההורה שהיית צריך שאהיה עבורך שם ואז, במשך כל הזמן הזה.

וזה עצוב לי, וזה כואב לי עד מעמקי נשמתי, כאב נורא, שזה מה שקרה,
ואני מצטער על כך עד אינסוף, ואני מבקש ממך עכשיו, בכל ליבי, סליחה.

 

לבחור להיות ההורה שרצינו

באופן פרדוקסלי כל כך,
דווקא הענקת ההכרה בכך
שלא הצלחנו לאהוב אותם אז,
היא – הדרך לאהוב אותם עכשיו.

ההסכמה להכיר בכך עכשיו ולקחת אחריות
לא הופכת אותנו ל״הורים נוראיים״ אלא להפך,
היא מה שהופך אותנו *עכשיו* להורים נפלאים.

וזה נקרא, להתעורר, להתבגר, להתיישב באמת בכיסא של ההורה.
נכון, זה כואב כל כך להודות שלא הצלחנו לאהוב כמו שרצינו אז.
אבל זאת לא סיבה להמשיך עם זה עכשיו. לא, לא חייבים.

כי עכשיו
עכשיו אפשר
אפשר לבחור
להפוך להורה
להורה שרצינו
להיות עבורם
לא מאוחר לעולם
לבחור לאהוב

 

שלוש הערות חשובות:

  1. זה נכון גם לגבי כל מערכת יחסים אחרת שבה היתה פגיעה של אחד מהצדדים בעבר.
  2. כמובן שלא כל הקשיים של ילדים קטנים או בוגרים הם אך ורק בגלל ההורים, יש עוד אינספור גורמים אחרים בחיים של אנשים שעשויים להיות המקור או קשורים לפגיעה. אבל על אותו החלק שכן קשור בהורים, עליו ההורים יכולים לקחת אחריות (לא לקחת אשמה, אלא אחריות! זה שונה לגמרי), להעניק הכרה לילד ובכך לתמוך בתהליך הריפוי וההחלמה שלו.
  3. כאשר הורה פוגע בילדו, לא רק הילד עובר טראומה אלא גם ההורה. זוהי חוויה טראומטית מאוד עבור הורה להבין שפגע בילד שלו. ובגלל החוויה הטראומטית כל כך הזאת עבור ההורה, בהרבה מאוד מקרים, באופן לא מודע, על מנת להתמודד עם הטראומה, מערכת העצבים של ההורה מייצרת מנגנוני הכחשה והדחקה של הפגיעה בילד עד שהפגיעה הופכת מודחקת אפילו מן ההכרה שלהם עצמם והם משוכנעים שמה שקרה בעצם מעולם לא קרה – אפילו שהוא כן כקרה. כך שלפעמים, גם אם ההורים לא זוכרים שמשהו קרה, זה לא אומר שזה לא קרה בפועל.
  4. בסופו של דבר, מה שחשוב זה לא האם משהו קרה או לא קרה, אלא שלילד כואב, ושהכאב הזה מבקש מקום. אז גם אם ההורה לא זוכר את מה שקרה, או חושב שזה לא קרה, עדיין, הוא יכול לתמוך בילד על ידי מתן מקום והכרה לכאב שהילד נושא בתוכו.
  5. זה בהחלט עשוי מאוד להקל על ההורה כאשר הילד לא מגיע מתוך האשמה כלפי ההורה, אלא ממקום בוגר של לב פתוח המבקש עזרה והכרה. אבל, לפעמים מדובר בילדים קטנים שאין להם עדיין את הבגרות הרגשית הזאת וגם לא כלים מתקדמים של תקשורת רגשית, וכאן האפשרות שלנו כהורים לבחור לאהוב, לבחור להתיישב בכיסא ההורה ולראות מעבר למילים המאשימות, לראות את הלב הכואב והתמים שמתחת למילים.
פורסם בקטגוריה הורות, מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


 

חדש!
קבוצת הלימוד והתירגול השבועית של שיטת ״דרך הנעים״
נפתחה ועדיין ניתן להצטרף אלינו!

לפרטים נוספים לחצו כאן

 

לתאום טיפול פרטני או זוגי עם עמיחי: לחצו כאן


טקסטים אחרונים

ללמוד איך להפסיק להפריע לילדים ללמוד

מאוד מאתגר אותי ללכת לים עם לאור (בן שנה ועשרה חודשים)… איך שמגיעים לחוף הוא מיד מנסה לרוץ כמו איזה סוס פרא חסר מעצורים ישר לתוך... קרא עוד

מה נעים בתאונת דרכים?

לפני יומיים בזמן שנהגתי ברכב עלתה בי מחשבה “אם תהיה לי תאונה עם רכב אחר, איזה פרטים אני אמור לבקש מהנהג השני?”, קלטתי פתאום שאין לי... קרא עוד

״דרך הנעים״ – משהו בנו לא ינוח לעולם עד שיהיה לנו נעים באמת

כשסבא צבט בלחי וכל הגוף רצה להעיף לו את היד אבל עצרנו כדי ״להיות נחמדים״. כשלא היינו רעבים אבל בכל זאת דחפנו בכוח כדי להיות ״ילדים... קרא עוד

כשמסכימים לאהוב – קורה משהו טוב​

אחד הדפוסים הכי כואבים והכי מחריבי יחסים שראיתי, שחוזר שוב ושוב אצל זוגות שפגשתי, במהלך 10 השנים האחרונות בהם אני מלווה זוגות, הוא זה: צד אחד... קרא עוד

הורות: ממלחמה בין רצונות – לשיתוף פעולה

היום, כשהגיע הזמן של לאור ללכת לישון, הוא החזיק חזק חזק בצעצוע אלקטרוני כזה עם כפתורים שכשלוחצים עליהם אז מופעלים מוזיקה ואורות, ולא הסכים לשחרר. פחדתי... קרא עוד

הורות: לעולם לא מאוחר מידי לאהוב

כאשר ילד בא להורה שלו ואומר לו במילים עדינות או קשות ״אתה פגעת בי, בגופי, בנפשי, שרטת את נשמתי (עכשיו, אתמול, לפני 20 שנה..)״ הוא לא... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

כיצד המיקוד במה שנעים מרפא אותנו?

מהו האפקט המרפא כ״כ שמתרחש בגוף ובנפש שלנו כאשר אנחנו מתמקדים במה שנעים עבורנו? כיצד זה מרגיע ומווסת במצבי טראומה ומתח כרוני? איך ומדוע זה משפיע... קרא עוד

יסודות שיטת ״דרך הנעים״ – שיעור מבוא

  בשיעור מבוא זה תלמדו את יסודות שיטת ״דרך הנעים״, את עקרונות הבסיס ואת הכלים הראשוניים החשובים.   שימו לב: קבוצת הלימוד והתירגול השבועית של ״דרך... קרא עוד

מהי ״דרך הנעים״? ואיך היא עוזרת לנו לחזור לאיזון ובריאות?

מוזמנים לצפות בהקלטת השיעור שלימדתי בלייב בפייסבוק בקבוצת ״כנות בחיים – השיעור השבועי״ של חברי היקר רועי בן יוסף-כנף. בשיעור הסברתי כמה מההבנות ומעקרונות הבסיס המשחררות... קרא עוד

[יחסינו לאן] למה עולים ספקות בזוגיות?

  “אני לא נמשכת לבן הזוג שלי כמו פעם” או “אני כבר לא בטוח שיש בינינו אינטימיות” הם רק חלק מהמחשבות שמציפות אותנו הקשר הזוגי ומבטאות ספקות... קרא עוד

האתגרים הכלים והמשאבים בשנה הראשונה לאבהות

מוזמנים להאזין לראיון המרתק שערך דרור עמיצור עם עמיחי זלינקובסקי בפודקאסט הנפלא שלו שנקרא – ״אַבָּא טוֹב דַּיוֹ״. נושא הראיון: האתגרים הכלים והמשאבים בשנה הראשונה לאבהות.... קרא עוד

להקשיב לקול הפנימי – ״רגע מעצים״

הפודקסט ״רגע מעצים״ של אברהם צור \ הרגלים חדשים לגוף ולנפש מוזמנים להאזין לפרקים חדשים עם עמיחי זלינקובסקי, מורה ומטפל, בעל התמחות בכלים לתקשורת, יחסים ועבודה... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים