העובדה שיש אנשים שפגשו מישהי ומייד היה להם חיבור נשמות תאומות שמיימי, אלוהי, גורלי, אינסופי, רב גילגולי, פילאי ושלל סופרלטיבים נוספים – אפילו שאני באמת שמח בשבילם – לא אומרת בשום אופן שזאת הדרך שבה זה ״אמור״ לקרות לכולם.
חשוב להבין שלאנשים שונים יש מסלולי חיים שונים, גורל שונה ודרך אחרת שהם נועדו ללכת בחיים האלה. אנשים שונים יכולים להגיע ל100% הגשמה של אהבת אמת בזוגיות בנתיבים שונים לגמרי.
התאמה היא בכלל לא מה שקובע האם הקשר יגיע לשיגשוג המלא או לא
זה ממש ממש לא חייב להתחיל בחיבור נשמתי אלוהי עילאי שמיימי קל ופילאי, ובטח שזה לא תנאי הכרחי בשביל שהקשר יצליח, ובשביל שתהיה הגשמה אמיתית ומלאה של אהבת אמת בקשר.
כבר הרבה מאוד שנים שאני מטפל זוגי, כל שבוע אני פוגש סביבות 30 זוגות בקליניקה שלי, וראיתי כבר כל כך הרבה מקרים שונים האחד מהשני…
ובין השאר, ראיתי גם לא מעט זוגות שממש לא היה להם 100% התאמה נשמתית כזאת בהתחלה, ולפעמים אפילו הרגישו שלא היה להם כמעט כלום בהתחלה.
אבל אצל כל הזוגות האלו, בזכות הבחירה הכנה והעבודה המתמשכת, העמוקה והקשה שעשו בתהליך הצמיחה הזוגי, הם הגיעו בקשר שלהם ל100% הגשמה של אהבה שלמה ומלאה.
הם לא מצאו אהבת אמת על ההתחלה – אלא הם יצרו אהבת אמת תוך כדי תנועה, כי הם בחרו בכך ועשו את העבודה ההתקשרותית שצריך בשביל זה. וזה מדהים בעיני! כן, זה אפשרי!
מצד שני, ראיתי גם זוגות שהייתה להם 100% התאמה מטורפת ומדהימה על ההתחלה, אבל הם לא הצליחו כזוג בסופו של דבר, והקשר שלהם התפרק. גיליתי שהתאמה היא בכלל לא מה שקובע האם הקשר יגיע לשיגשוג המלא או לא.
גם אצלי בזוגיות, למרות שכמעט לא הייתה התאמה, קרה אותו הדבר
באופן אישי, אני יכול גם להעיד שממש לא הרגשתי התאמה טובה ביני לבין צופי בהתחלה. כל מי שהכיר אותנו התפלא שאנחנו זוג בכלל, כי אף אחד לא הצליח לראות או להבין מה החיבור ומה הקשר בינינו בכלל, מרוב שאנחנו שונים.
אבל זכות העבודה העמוקה, הכנה והמתמשכת שלנו לאורך השנים, הגענו למקום מופלא של אהבה וחיבור בזוגיות שלנו, שמעולם לא דמיינתי שאפילו קיים או אפשרי לחוות בעולם הזה. אהבת אמת. והכל, הכל, בזכות העבודה ההתקשרותית חסרת הפשרות שעשינו לאורך שנים.
ואותו הדבר נכון גם לכל כך הרבה זוגות שליוויתי כמטפל זוגי, זוגות שלא חוו בהתחלה חיבור נשמתי שמיימי ופילאי אלא התחילו ממקום שונה וכאילו ״ללא התאמה״, אך יחד עם זאת כולם הגיעו לשיגשוג אמיתי ומלא של האהבה בקשר שלהם, וללא שום תחושה, אפילו לא הקטנה ביותר, של ויתור על משהו.
מהי הסכנה בתפיסה שבני הזוג אמורים להתאים באופן ״מושלם״?
מה שמסוכן כ״כ בעיני בתפיסה הזאת שאומרת שבשביל אהבת אמת חייבים שיהיה על ההתחלה איזה חיבור נשמתי מטורף, זה שהיא משאירה כל כך הרבה אנשים שמאמינים בזה לבד בחיים האלה.
במקום להכנס לקשר שבו יש לפחות 51% התאמה, ולעשות עבודה שתביא 100% שיגשוג של האהבה, הם פוסלים שוב ושוב בני ובנות זוג, רק בגלל שהם אינם ״מתאימים באופן מושלם״, מבלי להבין שעל ידי עבודה עמוקה אפשר לחלוטין להגיע לאהבה שהם רוצים.
התפיסה הזאת של ״חייבים שתהיה התאמה נשמתית״ היא תפיסה של ״הכל או כלום, שחור או לבן״ ובעיני היא פוגעת בהמון אנשים, שבגלל האמונה בה לא נכנסים לעולם לקשר זוגי אמיתי ולא מגשימים אהבה בעולם הזה.
אני מכיר כל כך הרבה רווקים ורווקות ״כרוניים״ שבגלל האמונה הזאת, והחיפוש העיקש אחר ״התאמה נשמתית מושלמת״ נשארו לבד רוב חייהם, וזה ממש טראגי בעיני.
הכוח של העבודה אותה ניתן לעשות גדול מהצורך בהתאמה מושלמת
הכוח של העבודה אותה ניתן לעשות בתוך זוגיות – גדול מכל הצורך בהתאמה מושלמת. אפשר להיות ממש לא מתאימים (כמו שאני וצופי למשל) ועדיין להגיע להגשמה מלאה של אהבת אמת בקשר, ולענות על כל הצרכים ההתקשרותיים העמוקים ביותר – רק בזכות עבודה כנה ועמוקה.
באופן אישי, אני אומר תודה לאל שהסכמתי לזנוח את האמונה הזאת לפני מעל 10 שנים, ושהסכמתי להכנס לקשר זוגי אפילו שהוא ממש לא הרגיש מושלם בכלל, ואפילו שהיו (ויש) בינינו המון חוסר התאמות.
תודה לאל שהסכמתי לעשות את הדרך הזאת ולהגיע לאהבה האמיתית שיש לי היום, במקום להמשיך לחפש לנצח את ״ההתאמה המושלמת״.
אז, עד כמה חשובה בעיניי ההתאמה להצלחת הקשר הזוגי?
בראייה שלי, מספיק בני זוג שהם מתאימים לנו ב51% לפחות. זה מספיק. לא באמת צריך את ה100%. מספיק שהם יהיו קצת יותר מתאימים מאשר לא.
מספיק שזה אפשרי איתם. זאת אומרת – מספיק שהם *רוצים*, באמת רוצים, לעשות את העבודה, כמונו. מספיק שיש לנו שותף או שותפה אמיתיים. את השאר תביא העבודה שנעשה ביחד.
וביחד, בעזרת העבודה האמיתית והכנה שלנו, נשיג את ה100% האמיתיים שאליהם הלב שלנו כמהה;
100% אהבה, 100% ביטחון, 100% קירבה, 100% אינטימיות, 100% חברות, 100% חיבור – שעונה *באמת* על *כל* הצרכים *ההיתקשרותיים* שלנו – בשלמות ובמלאות.
