הטקסט:
לפעמים אני מרגיש שהחיים הם כמו שעשועון טלוויזיה שבו עונים על שאלות וזוכים בפרסים. רק שהשאלה היא בעצם תמיד אותה שאלה בדיוק – ״עד כמה אתה מסכים שיהיה לך טוב?״. וכמה שאתה מסכים שיהיה לך טוב, ככה החיים נותנים – רק כמה שאתה מסכים, לא יותר ולא פחות.
ובכל שלב של טוב שאליו הגעת, החיים שואלים אותך:
״האם אתה רוצה להסתפק בטוב הזה שיש לך ולעצור כאן?
או שאתה רוצה להמר על כל הטוב שיש לך עכשיו, ולהסכים לענות שוב על שאלה, להסתכן שאולי תפסיד הכל אבל לתת לעצמך צ׳אנס לקבל טוב גדול בהרבה?״
אם אתה עונה ״כן!!!״, אז החיים שוב שואלים אותך:
״עד כמה אתה מסכים שיהיה לך טוב?״
״האם אתה מסכים עכשיו שיהיה לך אפילו הרבה הרבה יותר טוב מכל מה שאתה יכול לדמיין?״
אם תענה נכונה על השאלה תוכל לזכות בטוב שמעבר לכל חלומותייך הוורודים ביותר. והתשובה הנכונה, להזכירך, היא כמובן תמיד – ״כן!!!״.
ובכל שלב של טוב שאליו אתה מתרחב, וכמה שאתה מסכים שיהיה לך טוב, תמיד החיים ממשיכים לשאול אותך שוב ושוב, ולהציע לך שוב ושוב, שיהיה לך אפילו הרבה הרבה יותר טוב, ושואלים ״האם אתה מסכים?״.
והם לעולם לא מפסיקים להציע לך עוד, עוד מהטוב הזה, וכל עוד אתה ממשיך לענות ״כן!!!״ אז הטוב הזה לעולם לא מפסיק לגדול, והוא רק הולך ומתרחב, עוד ועוד, עד בלי די, עד מעבר לכל מה שאי פעם יכולת לדמיין, ואז – אפילו עוד. ואז עוד. כל עוד אתה ממשיך לענות לחיים – ״כן!!!״.
ואיך אתה יודע עד כמה אתה מסכים שיהיה לך טוב בחיים?
זה ממש פשוט לדעת – אתה פשוט מסתכל על החיים שלך, והם המראה המדוייקת לעד כמה אתה מסכים שיהיה לך טוב, עד כמה אתה מסכים לקבל.
ואם אתה רוצה שיהיה לך אפילו הרבה יותר טוב מזה, אז תדע לך שזה אפשרי. כן. לחלוטין. תדע לך שכל מה שאי פעם רצית וביקשת במעמקי ליבך – זה הכל אפשרי, לחלוטין.
וכל מה שאתה צריך לעשות זה רק בסה״כ להסכים לקבל, זה הכל, בסה״כ רק להסכים. את כל השאר – כבר עושים החיים.
