בכל שנה שעוברת אני רק מבין עוד ועוד
עד כמה שבעצם אינני יודע ואינני מבין,
הדרך מובילה אותי אך ורק אל עוד ועוד
ענווה מורידה אותי על ברכי, בתפילה,
אל עוד ועוד כניעה,
הופכת אותי לשטיח ריצפה
במובן החיובי והנפלא ביותר,
שטיח הריצפה עליו דורכת מהותי,
עליו דורך אלוהים בחסדו, בכניסתו,
אל תוך ליבי.
אני כלום
תלמיד אינסופי
אתה הכל
למד אותי