לפני שממהרים לקבוע מה ״נכון״ ואיך ״צריכה״ או ״אמורה״ להראות מערכת יחסים, כדאי להבין מהי בכלל מערכת יחסים.

מהי מערכת יחסים?

במילה אחת, מערכת יחסים היא – Universe.

ובשתי מילים – Uni-Verse.

ומהו Uni-Verse? במובן המילולי הפירוש הוא ״גירסה משותפת\מאוחדת״ של מציאות.

Uni = משותפת\מאוחדת. Verse = גירסה.

אבל האמת היא שלא רק מילולית אלא גם בפועל.

כל מערכת יחסים בין 2 אנשים או יותר מבוססת על כמה הסכמות בסיסיות שמייצרות ״עולם״ משותף, וההסכמות האלה הן הגבולות שלו. בלי גבולות אין עולם.

ואם אנחנו רוצים לשחק ביחד אנחנו צריכים להסכים על גירסה משותפת של המשחק, אחרת אין משחק.

אני לא מתעסק בשאלה של איזה גירסה ״נכונה יותר או טובה יותר?״ אלא רק מצביע על כך שכדי ששני אנשים יוכלו להתקיים זה האחד בחייו של השני הם צריכים להסכים על גירסה משותפת, על גבולות משותפים, על חוקים משותפים למשחק שהם בוחרים לשחק ביחד.

הגירסה המשותפת שלהם, זאת אומרת העולם (Universe) שהם יוצרים ביחד הוא למעשה ה״כלי״ שבתוכו מתקיימת המציאות שלהם. שני האנשים האלה יוכלו להתקיים זה בחייו של האחר רק כל עוד הגירסאות שלהם משותפות.

מה קורה אם לא מסכימים?

במידה ואחד מהם בוחר לחרוג מן ההסכמות הבסיסיות של המשחק המשותף הם לא יוכלו עוד להתקיים זה בחייו של האחר, ובדרך זאת או אחרת הם פשוט יפסיקו להתקיים זה בחייו של האחר. זה פשוט לא יהיה אפשרי עוד עבורם להפגש בתוך אותה מציאות והיא תחדל מלהיות משותפת, זאת אומרת – תחדל להתקיים.

כאשר אחד מהם בוחר לחרוג מן ההסכמות הבסיסיות זה למעשה ״לשבור את הכלי״. במקרה כזה עשויים להתרחש שני דברים:

1. המציאויות שלהם יפרדו.

2. הם יבחרו ליצור ביחד כלי חדש, עולם חדש, משחק חדש המבוסס על הסכמות משותפות אחרות.

שוב אני מדגיש שאין כאן שום שיפוט או מדידה של איך ומה ״נכון״ משום שאין ״נכון״ מוחלט אלא רק גירסת ״נכון״ שאנחנו בוחרים להסכים עליה. פשוט מדובר בתיאור טכני של אופן היווצרות מציאות משותפת.

בין אם הבחירה היא ״לשבור את הכלי״ או ״לקיים את הכלי״ היא אינה בחירה ״רעה״ או ״טובה״ אלא תנועה טבעית של החיים, הרס ויצירה, מוות ולידה. זה פשוט מה שקורה, זה הכל.

האם לאהבה יש גבול או לא?

אין אלא אהבה ומשום כך

אין לאהבה גבול ולעולם לא יהיה

ולכן – גם גבול הוא אהבה

זאת אומרת – שיש לאהבה גבול

אבל גם הוא אהבה

לכן יש לאהבה גבול ואין

בו זמנית

למה גבול הוא אהבה?

משום שגבול הוא מה שמאפשר יצירת מציאות שבה החיים יכולים להתקיים, להתפתח ולהתרחב.

ללא גבול אין עולם, אין מציאות, אין משחק.

לכן גבול (הסכמה על גירסה משותפת) הוא מה שמאפשר יצירה של חיים, יצירה של עולמות, לכן גבול הוא מה שמאפשר חופש.

ללא הגבול אין אפשרות לאהוב בכלל משום שאין את מי, כי ללא גבול אין מפגש, אין עולם משותף שבו אפשר להתקיים ביחד עם אדם אחר ולאהוב אותו.

אנחנו חיים במציאות מרתקת ומרגשת שרוקדת ללא הרף בין גבול להעדרו, יוצרת גבולות ועולמות ואז מפרקת אותם ויוצרת חדשים, מתרחבת ומתפתחת ללא הרף.

אבל מהו הגבול? תלוי על איזה גירסה נסכים. אך בכל מיקרה, תהיה הגירסה אשר תהיה, כל גירסה היא גבול, והגבול הזה הוא הכלי שמאפשר אהבה.

ומה לגבי זוגיות?

האם נכון להיות רק עם בן זוג אחד או עם כמה? מונוגמיה או פוליאמוריה (ריבוי אהבות)?

האמת שזאת בכלל לא השאלה הנכונה, בגלל שאין באמת ״נכון״ או ״לא נכון״, אלא – מה שנסכים עליו.

ומה שנסכים עליו יהיה הכלי שלנו ולתוכו ניצוק את האהבה שאנחנו. וזה לא באמת משנה אם זה מונוגמיה או פוליאמוריה אלא האם יש הסכמה על גירסה משותפת. זאת אומרת, לא משנה על מה נסכים אלא רק האם יש לנו הסכמה משותפת.

זה בעצם ממש מרתק, כי עבור זוג שהסכים על גירסה משותפת של מונוגמיה, אם אחד מבני הזוג יעשה אהבה עם מישהו אחר זה יהיה לבגוד, זאת אומרת ״לשבור את הכלי״. אבל עבור זוג שהסכים על גירסה משותפת של פוליאמוריה להיות עם מישהו אחר לא יהיה בגידה, זאת אומרת יהיה בגבולות הכלי וישמור עליו.

ואין כאן שאלה של ״מה נכון יותר ממה״ אלא רק שאלה של הסכמה על גירסה משותפת של מציאות. הכל יכול להיות נכון וגם לא נכון, תלוי על מה מסכימים. ומה חשוב הוא ההסכמה, כי היא מה שמאפשרת לנו להפגש ולחלוק מציאות משותפת ביחד.

ברמה הקולקטיבית

אם נחשוב על זה ברמה רחבה יותר אז נוכל לראות שכדור הארץ הוא בעצם הגירסה המשותפת והקולקטיבית של כל בני האדם, והוא נראה כפי שהוא נראה משום שברמה הקולקטיבית כולנו מסכימים שכך הוא צריך להיראות.

אם נרצה לשנות את העולם הזה עלינו לשנות ברמה הקולקטיבית את ההסכמה שלנו, ולהסכים על גירסה חדשה של מציאות.

אנחנו רואים מסביבנו כל הזמן אנשים ש״שוברים את הכלי״, זאת אומרת ״שוברים״ את ההסכמה הקולקטיבית ויוצרים מציאות (כלי) חדשה, הם כבר לא מסכימים יותר עם גירסת המציאות הישנה והם יוצרים גירסה חדשה.

קוראים להם ״מהפכנים״ וברגע שכמות המהפכנים תעבור מסה קריטית מסויימת תתחיל להתקיים גירסה חדשה לגמרי של מציאות בכדור הארץ.