רק שלא יראו את המעידות שלי – סיפור על אמפתיה

״איזה אישה מעצבנת, קולנית, לא מתחשבת, לא רגישה ולא אכפתית כלפי האחרים פה״ חשבתי לעצמי, לפני כמה ימים, תוך כדי שחיכיתי לתורי בבית המרקחת, ממהר בטירוף להספיק הכל בזמן כדי לחזור ולהנחות את אחת הקבוצות שלי.

התבוננתי עליה, אמא אחת עם ילדה כבת 3, היא דיברה בטלפון וצעקה בטירוף על מישהו בצד השני של הקו, הלכה מוטרפת מצד לצד, כולם נחרדו מהצעקות והתכווצו סביבה, וגם כאשר הגיעה תורה וניגשה לרוקחת עדיין המשיכה לצרוח בטלפון, בחוסר רגישות כלפי הרוקחת.

תוך כדי שהיא צורחת בטלפון וגם מנסה לתקשר עם הרוקחת בו זמנית, הילדה בת ה3 מדדה לכיוון הדלת ואז היא רצה אחריה ומחזירה אותה, ואז הילדה שוב הולכת ושוב היא רצה אחריה, כך כמה פעמים טובות, והתור הולך ומתארך מאחוריה, והזמן שלי הולך ומתקצר יחד עם הסבלנות…

״רגע, עצור!״ אמרתי לפתע לעצמי ״האם אתה רואה אותה? האם אתה יודע מה היא עוברת עכשיו? זה מסקרן, אולי תנסה לראות ולהקשיב לה עמוק יותר כדי להבין מה באמת קורה כאן?״. אמרתי ומשהו כבר התחיל להתרכך בלב כלפיה.

״נכון….רעיון טוב״ עניתי לעצמי והתחלתי לנסות לנחש ״מה היא מרגישה עכשיו? איך זה מרגיש להיות היא במצב הזה? מה היא צריכה?״

פתאום שמתי לב שהיא בעצם צועקת על איזה רופא כלשהו שלא מוכן לעזור לילד שלה, הרגשתי פתאום את הדאגה הגדולה בקול שלה, את הכעס שנבע מתוך ייאוש ופחד וחוסר אונים, היא בעצם התחננה לעזרה.

לפתע יכולתי לראות צלול יותר וראיתי: אם חד הורית, בלחץ, בעומס גדול, מנסה לדאוג לילד שלה באכפתיות ומסירות כמו לביאה, תוך כדי שהילדה הקטנה שאיתה בורחת לה לכביש כל רגע והיא דואגת גם לה, תוך כדי שהיא בתור לקנות תרופות לעצמה, והכל ביחד, בו זמנית..

פתאום זה נגע בי ממש, התמלאתי אמפתיה… ״מה היא צריכה ברגע זה?

אולי אני יכול לעזור לה? אולי אגש ואשאל אותה אם היא צריכה עזרה?״  חשבתי פתאום לעצמי ותחושה חמה התחילה לזרום באזור בית החזה שלי.

רציתי לגשת אבל התביישתי והתמהמתי, לא יודע למה.. עד שעזרתי אומץ היא כבר סיימה והגיעה תורי וזה התפספס. התבאסתי שלא ניגשתי אליה, ובו זמנית הרגשתי שימחה שהצלחתי לעבור משיפוט כלפיה ללראות אותה באמת מהלב.

״איזה אמפתי הייתי, לא היה פשוט אבל הצלחתי, כל הכבוד״ התפעלתי בתוכי מעצמי בגאווה.

הגעתי הביתה, מבסוט מ״ההצלחה האמפתית״ שלי. כתבתי איזה פוסט, גבר כלשהו כתב לי תגובה שפירשתי (בטעות) כפוגענית ותוקפנית, לא הספקתי לעצור, לשהות, להרגיש מה קורה בתוכי, והופ, באוטומט, מתוך חוסר מודעות מרשימה, הגבתי מתוך מקום פגוע, ופוגע.

כל הדימוי העצמי ה״אמפתי והמכיל״ האשלייתי שלי התרסק ברגע, שוב. פגשתי את הצל שלי, הלא מודע שלי, שוב. זה כואב, תמיד, כשאני מבקש לאהוב, לראות, להבין, לחמול, להיות אמפתי, ואז פועל ממקום אחר לגמרי, שהיה לגמרי לא מודע לי בזמן אמת.

הרגשתי בושה עולה גדולה בתוכי ״מקווה שאף אחד לא רואה את המעידות שלי״ הקול שבראש אמר ״פחד מוות שיראו אותי ככה כשאני מועד..״.

אבל זה אני, כרגע, זאת האמת, גם האור וגם הצל, שניהם אני. לפעמים אני מאוד אמפתי וקשוב כאשר אני מצליח לפעול ולדבר מהלב, ולפעמים אני גם חסר סבלנות מתגונן ותוקפני כאשר אני מגיב מפצע לא מודע.

שניהם נכונים לגבי, בו זמנית, גם אם מאוד כואב לי לראות.. עדיין, אני רוצה לראות, הכל, ולהכיר על עצמי, הכל. והכי חשוב – לא רק להכיר הכל, אלא להכיר הכל מתוך אמפתיה, לאנושיות שלי, למוגבלות הנוכחית שלי, למי שאני כרגע.

רק ככה, רק מתוך הכנות המלאה והחומלת הזאת עם עצמי אני לומד, גדל, צומח, מעמיק את החיבור המודע שלי אליי באותם רגעים וכפתורים לא מודעים ומגדיל את האפשרות לפעול ברגע האמת מהליבה שלי, בכל יום עוד קצת.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


בואו לקבל – את עצמכם. בחזרה.

לתאום טיפול פרטני או זוגי עם עמיחי:

לחצו כאן


טקסטים אחרונים

מדוע ממש לא כדאי להכיל את בני הזוג?

״הכלה״ – היא דבר שמזיק מאוד למערכות יחסים. היא פוגעת בהן מאוד והופכת אותן להרבה פחות בטוחות, והרבה פחות קרובות ואוהבות. אני יודע שזה נשמע מוזר,... קרא עוד

הניתוק הרגשי שלי

ניתוק רגשי. זה אחד הדברים המרכזיים שאני ״עושה״ כשמפחיד לי. אני כותב עם מרכאות כי אני לא עושה את זה במודע או מבחירה, אלא זה פשוט... קרא עוד

מה הקשר בין תחושת ביטחון למשיכה מינית בזוגיות?

"בשביל שתהיה משיכה בזוגיות ארוכה אסור שיהיה בטוח מידי, חייבים קצת מרחק, שירגיש קצת בלתי מושג, שיהיה קצת מסוכן" – האם זאת האמת? (לא!) יודעים מה... קרא עוד

כשעולה צורך ב״חופש״ בתוך הקשר – מה זה אומר?

אני מרגיש שאני זקוק ליותר חופש, יש לי פשוט צורך עמוק כזה בתוך מערכות יחסים, ובכלל בחיים, אני אדם שחופש מאוד חשוב לו… לכן הבנתי שמה... קרא עוד

יחסים: איך אני הופך בזמן אמת ריבים למתנות?

באחד הימים כשהייתי עם משפחתי בחופשת קיץ בזנזיבר שיחקתי עם לאור בן ה4 בבריכה, ואז בת הזוג שלי צופי הגיעה אלינו מרחוק עם שתי כוסות מיץ... קרא עוד

על האפשרות של יחסים ללא כפיה וללא אלימות

השעה כבר ממש מאוחרת, אבל לאור בן ה3.5 ממש לא רוצה ללכת למקלחת אלא רוצה להמשיך לשחק איתי. אני גם רוצה לשחק איתו, אבל מודאג מהאפשרות... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

מהי פציעה נפשית במובן העמוק, ומהו הריפוי?

מהי בעצם פציעה נפשית במובן העמוק? האם היא האירוע שקרה לנו או מה שקרה לנו בעקבות כך? ומהו בעצם הריפוי במובן העמוק? אני רוצה לשתף פה... קרא עוד

שיעור מבוא: שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואצת דרך מערכות יחסים

  צפו בהקלטת שיעור המבוא ללימוד יסודות שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואמצת דרך מערכות יחסים. המפגש הוקלט בתאריך 5.12.2022 מול קהל חי. שימו לב:... קרא עוד

יסודות שיטת ״דרך הנעים״ – שיעור מבוא

  בשיעור מבוא זה תלמדו את יסודות שיטת ״דרך הנעים״, את עקרונות הבסיס ואת הכלים הראשוניים החשובים.   פידבקים מאנשים שכבר צפו בשיעור המבוא: היה מרתק... קרא עוד

הכל מקרב אותי אליי – המתנות שבתלונות

מוזמנים להאזין לשיחה המרתקת הזאת בפודקאסט ״שיחות על הדרך״, בה ראיינה אותי איילת השחר אסטרייכר על עבודה מסוג חדש עם ביקורת ותלונות בתוך מערכות יחסים, על... קרא עוד

הדיכאון הוא בעצם חבר

מוזמנים להאזין לפודאסט המקסים של הדר זבולוני שנקרא ״בצירי הדרך – התמודדות עם דיכאון אחרי לידה״. הדר ראיינה אותי על חווית הדיכאון הקשה והאישית שלי ועל... קרא עוד

הריפוי הקליל של ״דרך הנעים״

אנחנו חיים בעולם שמקדש עשייה, הצלחות והישגים. עולם שמייצר מרדף שבקלות יכול להרחיק אותנו מהשקט וריפוי שלנו. לפעמים אפילו הנסיון שלנו לרפא את עצמנו הופך להיות... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים