בערך לאחר שלושה שבועות (נפלאים) מרגע שנכנסתי לזוגיות עם אהבת חיי (ואם ילדי כיום) החלו להופיע בתוכי גלי הספקות, הנוראיים, המענים.
ואני זוכר איך אחרי כמעט שנה ביחד הגענו לצומת הזאת שבה בגלל מספר סיבות הייתי צריך להחליט אם לעבור לגור יחד איתה ולהעמיק בקשר או להפרד.
במשך הרבה זמן פשוט לא הצלחתי להחליט האם לעשות את זה או לא, פחדתי נורא לעשות טעות חמורה, לבזבז את חיי, לפספס אולי מישהי ״יותר טובה״ וכו׳. הייתי אכול לבטים נוראיים.
ואני זוכר איך באחד הימים האלה פגשתי איזה חברה רחוקה אחת שהערכתי מאוד את חוכמתה בנושאי יחסים והחיים בכלל, שיתפתי אותה בספקות הגדולים שלי לגבי הזוגיות והמעבר לבית משותף ושאלתי אותה מה היא חושבת לגבינו ומה לדעתה כדאי לי לעשות.
והיא אמרה לי שלפי מה שהיא שומעת נשמע לה שאני לא מתלהב ממנה ושלדעתה אם יש ספקות כל הזמן אז כנראה אנחנו לא מתאימים וכדאי לי להפרד ממנה ולהמשיך הלאה למישהי אחרת. לא אשכח את התחושה שזה העלה בי, זה עשה לי ממש רע לשמוע את זה.
אבל לשימחתי הרבה (מאוד!) לא הקשבתי לעצה שלה אז, כי משהו פשוט לא הרגיש לי נכון לגמרי במה שהיא אמרה לי. ובאמת, צדקתי כל כך שלא הקשבתי לה..
עד היום אני מודה לאלוהים ולעצמי בכל יום שעובר על שבחרתי לא להקשיב לה אלא להקשיב ללב שלי, משום שבסופו של דבר רק הוא יודע באמת מה נכון עבורי ולא אף אדם, חכם ככל שיהיה.
אם הייתי מקשיב לה באותו יום אז לא הייתי עובר את המסע המופלא שעברתי, המסע שלקח אותי דרך מעמקי הספקות והוציא אותי מצידם השני, עם הבנה עמוקה כל כך לגבי טבעם האמיתי של הספקות.
אם הייתי מקשיב לה אז לא הייתי פוגש את כל המבנים הכי עמוקים של הנפש שלי ולא הייתי מרפא את הפוסט טראומה העמוקה שהייתה לי מאינטימיות ומנטישה (שיצרה בתוכי את הספקות הכרוניים כדי להגן עליי).
אם הייתי מקשיב לה אז לא הייתי היום עם האישה המושלמת עבורי, עם אהבת חיי. ולא הייתי זוכה לגלות שהיא הייתה מושלמת עבורי לכל אורך הדרך ופשוט לא ראיתי את זה בהתחלה בגלל דפוסי ההגנה הלא מודעים.
אם הייתי מקשיב לה אז לא הייתי היום אבא לילד המופלא והמושלם שלי. וכנראה שגם לא הייתי זוכה להיות אבא בכלל.
אם הייתי מקשיב לה אז כנראה שגם לא הייתי זוכה להיות בזוגיות ארוכה ועמוקה ונפלאה ומרפאת כל כך, משום שלא הייתי עובר את המסע שעברתי כאשר בחרתי ללכת דרך הספקות אל צידם השני.
אם הייתי מקשיב לה אז כנראה שהייתי ממשיך להאמין לספקות בכל פעם שהיו עולים והייתי עוזב מערכת יחסים אחרי מערכת יחסים – כפי שעשיתי באמת עד אז בכל פעם שנכנסתי למערכת יחסים.
ואם הייתי מקשיב לה אז כנראה שלא הייתי מפצח את מנגנון הספקות וכנראה שלא הייתי יכול היום לעזור לכל כך הרבה אנשים שסובלים במערכות היחסים שלהם מדפוס הספקות הכרוניים.
אבל לא הקשבתי לה אז, הקשבתי לעצמי, הקשבתי ללב שלי. והמשכתי לעשות את זה, שוב ושוב ושוב, עד היום, וגיליתי כל כך הרבה סודות על המנגנון הלא מודע שמייצר ספקות, על הסיבות להופעתם ועל הדרך להרגיש שוב שלמות וחיבור ותחושת ודאות של הלב.
ואם במקרה גם אתם סובלים מספקות כרוניים שכאלה במערכות היחסים שלכם, אז אני רוצה להזמין אתכם לעשות את זה גם – להקשיב ללב שלכם.
ואני רוצה לחלוק אתכם את הדרך שעזרה ועוזרת לי לעשות את זה, את כל התובנות, ההבנות, ההארות הקטנות והמשחררות, כמו גם את הכלים שגיליתי ופיתחתי לעצמי כדי לשחרר אותי מסבל הספקות ולהחזיר אותי שוב ושוב אל הלב, אל תחושת השלמות הפנימית ואל ההקלה.
אשמח לשמוע יותר בנושא