מנוחה, אם תרשה אותה באמת לעצמך, הולכת לשנות לך את החיים, מן היסוד.
כי כל מקום שבו אתה מתאמץ בחיים שלך, ולא משנה באיזה רובד או צורה מתגלם המאמץ הזה, הוא מקום שבו אתה מנסה להיות משהו או מישהו שאינך.
וכאשר אתה תתחיל ״לתרגל״ מנוחה, אתה למעשה תתחיל לתרגל להרשות לעצמך להיות, פשוט להיות, מי ומה שאתה. ברגע הזה. וברגע הזה. וברגע הבא.
בכל אותם מקומות, מצבים, יחסים, רגעים, בהם אתה מתאמץ בחייך להיות משהו שאינך, בכל אחד ואחד מהם, אם תתחיל לחקור בסקרנות מי תהיה ללא המאמץ, או מי תהיה מתוך המנוחה, אתה תתחיל לגלות מישהו חדש שמעולם לא פגשת, אתה תתחיל לגלות את האמת הנשכחת של נשמתך.
וזה יתחיל לשנות ולהפוך מן היסוד, לאט לאט, אבל בהתמדה, כל מימד, כל גרגר, כל פינה, כל רמה וכל רובד בחיים שלך. העצמי המרצה שיצרת, העצמי המתאים את עצמו לרעיונות החברה והסביבה, יתחיל להתמוסס.
במקומו יתחיל להתגלות עצמי חדש לחלוטין, או שאולי נכון יותר לומר עצמי מקורי, עתיק ונשכח, עצמי אשר ככל שיתחיל להתגלות יתחיל גם לשנות, את כל המציאות שלך, את העולם שלך כולו, מבפנים ומבחוץ.
הכל יתחיל להסתדר מחדש בעולמך, הכל יתחיל להתאים את עצמו לעצמי המקורי, כל מערכות היחסים והדרך בה אתה מתנהל בתוכן, המיניות שלך והדרך בה אתה חווה ונע ומתבטא בתוכה, העשייה והביטוי והמימוש שלך בעולם, הדרך בה אתה הורה לילדך, הכל, הכל יתחיל להשתנות, מן היסוד.
זה יתחיל ברמות הגסות והברורות יותר מאליהן עבורך, זה יתחיל ברמות ובמקומות האלה של חייך בהם אתה יודע שאינך חי באמת את מי שאתה. וזה ימשיך וירד עמוק, אל רמות ורבדים עמוקים יותר ויותר, פנימיים וחיצוניים, של חייך.
זה יגע בהכל, אתה תתחיל לשים לב לניואנסים הכי הכי קטנים, כמו למשל לאיך שאתה מחזיק או מכווץ את הנשימה או את השרירים ברגעים מסויימים, ואתה תלמד שם להרפות ממאמץ, אתה תלמד שם לנוח ולהיות, אתה תלמד לתת, גם שם, לעצמי האמיתי שלך להתחיל להתגלות.
יהיו רגעים שבהם דיברת מתוך מאמץ ושם אתה תתחיל לשתוק מתוך מנוחה. ויהיו רגעים שבהם שתקת מתוך מאמץ ושם אתה תתחיל לדבר מתוך מנוחה.
לא יהיו לזה חוקים ברורים או מוגדרים, בכל רגע זה יהיה שונה ואחר. לפעמים לשכל זה אפילו יראה מתנגש או סותר. אבל זה לא. כי העצמי האמיתי שלך הוא לא תבנית אלא יצור חופשי, יצירתי וחי. כל רגע הוא אחר אך הוא תמיד עצמו באמת.
וככל שהכל יתחיל להשתנות בתוכך ובעולמך, אתה תראה, אתה תראה שכל שינוי יתגלה תמיד, תמיד, תמיד כשינוי לטובה, כשינוי לברכה.
ומרגע לרגע, מיום ליום, זה רק ילך וישתפר ככל שאתה תרשה לעצמך, יותר ויותר, להעמיק את אי-המאמץ, להעמיק את המנוחה, להעמיק את הרשות להיות, פשוט להיות ללא מאמץ, באמת ובתמים, מי שאתה.
מרגע שתתחיל לצעוד בנתיב המנוחה אתה תופתע לגלות לאן הדרך הזאת תתחיל לקחת אותך. אין לך מושג, גם לא לי, גם לא לאף אחד, אתה לא יודע מה יתגלה, ממש כמו שהורה אינו יודע איזה ילד יוולד לו, מה יהיו האופי, הכשרונות, המראה, הרצונות, התשוקות והביטויים שלו בעולם.
כמו הורה לעצמך, מרגע לרגע, מיום ליום, משנה לשנה,
אתה תתחיל לגלות את העצמי אשר גדל מתוכך,
את העצמי האותנטי, המקורי, האמיתי, שאתה.
