מה זה באמת אומר להיות הורה פנימי לעצמנו?

ללמוד להיות הורה לעצמנו זה דבר מאוד חשוב ומהותי מבחינתי, גם בגישת ״להקשיב ללב״ שאני מלמד וגם בכלל במסע החיים.

אבל הסתבר לי שהרבה מאוד מאתנו מפרשים בטעות את הרעיון הזה בצורה שרק מעמיקה אפילו עוד יותר את הכאב והבדידות ובטח שלא מביאה לנו ריפוי, צמיחה או תחושת אושר.

לכן חשוב לי כל כך להבהיר למה אני מתכוון כשאני מדבר על ״להיות הורה פנימי לעצמנו״, ולהבדיל את הכוונה האמיתית שלי מן הפרשנות המוטעית.

כשאני מדבר על ״להיות הורה פנימי לעצמי״ אני מדבר על:

1. לראות ולהקשיב לצרכים שלי.

2. לתת לכל הצרכים שלי לגיטימציה מלאה.

3. לתת להם מענה אמיתי ומלא בפועל.

אבל מסתבר שכאשר אנחנו שומעים את הרעיון הזה של ״להיות הורה לעצמי״, לפעמים אנחנו חושבים בטעות שאנחנו אמורים מעכשיו תמיד לתת לעצמנו *לבד* מענה מבפנים לכל הצרכים שלנו, ושאנחנו לא אמורים לבקש או לקבל אף פעם מענה מאחרים.

וזה – זה כל כך לא מה שאני אומר…

אז כדי להסביר בצורה פשוטה את הבדל בין שתי ההבנות השונות, אתן כאן דוגמא

דוגמה לפרשנות המוטעית של ״להיות הורה פנימי לעצמי״:

אם הילד בתוכי צריך עכשיו חיבוק ממישהו שם בחוץ, זה אומר שאני צריך ללמוד לחבק *לבד* את עצמי מבפנים, ושרק אני *לבד* אמור לתת את זה לעצמי.

דוגמא לכוונה האמיתית של ״להיות הורה פנימי לעצמי״:

אם הילד בתוכי צריך עכשיו חיבוק ממישהו שם בחוץ, זה אומר שאני פשוט אלך ואבקש חיבוק מהמישהו הזה. זה הכל. הילד ביקש משהו, ואני נותן לו *בדיוק* מה שהוא ביקש.

ואם המישהו הזה לא יכול או לא רוצה לתת לי עכשיו חיבוק מסיבה כלשהי, זה בסדר גמור! אני פשוט אמשיך הלאה ואבקש מעוד אדם, ועוד אדם, עד שאקבל חיבוק.

ואני לא אעצור עד שהצורך שלי (הילד בתוכי) יקבל את המענה השלם והמלא שהוא זקוק לו.

חשוב להבין:

1. כשהילד בתוכי מבקש למשל חיבוק מגוף חיצוני כלשהו, אז אם אני אומר לו ״בוא, אני אחבק אותך מבפנים״ אני בעצם נוטש אותו, אני בעצם מתעלם מהבקשה והצורך שלו, אני בעצם מנסה לתת לו איזה ״תחליף רוחני״, במקום את הדבר *האמיתי* שהוא מבקש.

2. להיות ״הורה פנימי לעצמי״ ממש לא אומר שאני צריך לעשות הכל לבד, אלא בסה״כ אומר שאני מבין שאני האחראי למצוא מענה לצרכים שלי.

כך שזה באמת יכול להיות לפעמים חיבוק פנימי, אבל זה *גם* יכול להיות לפעמים ללכת ולבקש חיבוק ממישהו אחר – תלוי מה הילד *באמת* מבקש.

האם העובדה שאני רוצה משהו ממישהו מעידה שאני בחוסר מבפנים?

העובדה שאני דורש ממישהו לתת לי משהו מעידה שאני בחוסר. חוסר במה? חוסר בלגיטימציה והכרה לצרכים שלי.

ומשום שאני לא נותן להם לגיטימציה ולא רואה כמה הם יפים, טבעיים ומבורכים, אני לא מבקש מענה אלא מנסה בכוח לקחת אותו, זאת אומרת דורש מענה לצורך שלי מאחרים.

אבל העובדה שאני מבקש את מה שאני צריך מעידה שאני בשפע פנימי, שפע של מה? שפע של לגיטמציה והכרה בצרכים האנושיים שלי.

שפע כי הילד בפנים מרגיש שהוא חשוב, שהצרכים שלו ראויים ושההורה הפנימי עושה באמת בשביל להעניק לו מענה.