מה אני עושה במפגשים אישיים ובקבוצתיים? למען האמת – פשוט מפטר אנשים מהתפקיד שלהם 🙂 ושמתי לב שזה ממש כיף ומשחרר לפטר אנשים 🙂 לא רק לי אלא גם להם 🙂
אז יצרתי משחק\כלי שמשחרר רגשית, אני פשוט שואל בנאדם מה התפקיד שלו ואז אני מפטר אותו 🙂
אני מסביר לאנשים שזה כמו משחק כזה, אני מראיין אותם על התפקיד שלהם, ואז בין אם הם נכשלו בתפקיד או הצליחו בו אני תמיד מפטר אותם.
אם הם נכשלו בו אז הם כנראה שהם לא טובים (בנימה הומוריסטית) בזה והם מפוטרים 🙂 אם הם הצליחו בו אז אין יותר צורך במילוי התפקיד והם מפוטרים גם 🙂
מדובר על תפקידים פנימיים שאנחנו לוקחים על עצמנו ושגורמים לנו בעצם המון מתח וסבל. הפיטורים שולחים את האדם לחוויה של שיחרור וחופש גדול מבפנים.
זה גורם להקלה גדולה כשמבינים שאנחנו מפוטרים מתפקיד שבעצם בכלל לא באמת כזה רצינו אף פעם להיות בו.. ובעצם, כל תפקיד מלבד פשוט להיות עצמנו הוא סבל. אולי חוץ מהתפקיד של זה שמפטר אחרים… הוא דווקא ממש כיף 🙂 חחחח
כמו כל הכלים והמשחקים שאני יוצר, גם זה לא מיועד עבור השכל החושב או ההגיון הרגיל, אלא עבור הרגש. זה מדבר עם הרגש ועוזר לו להשתחרר בקלות מתחושת המועקה שבאה עם לבישת תפקידים וזהויות.
המשחק\כלי הזה מכוון אל התחושה של שיחרור פנימי, מזכיר לנו שאנחנו לא באמת צריכים לשלוט בהכל כל הזמן ושיש אינטיליגנציה עצומה שדואגת כאן להכל ואנחנו יכולים לסמוך עליה שגם אם ננוח מבפנים היא עדיין תדאג להכל והכל יהיה בסדר, ובעצם הרבה יותר בסדר מתמיד כי האינטליגנציה הזאת פשוט עושה הכל בצורה הרבה הרבה יותר טובה ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין..
כל מה שנשאר זה רק להתפטר מבפנים, לצאת לחופשה פנימית ולנוח מכל התפקידים המעייפים והמעיקים שלקחנו על עצמנו כל החיים, ולהפסיק להפריע לאינטיליגנציה והאהבה העצומה של החיים לטפל בהכל עבורנו בצורה מושלמת 🙂
מוזמנים לצפות בסירטון הספונטאני הקצר והממש קורע מצחוק הזה בו אני מפטר שוב ושוב את עדי אושר המקסימה 🙂
