״אני כל כך מאוכזב מעצמי… איך אחרי כל כך הרבה שנים של טיפולים ועבודת התפתחות אני עדיין לא מצליח לסמוך באמת על אף אחד..?? יש בי משהו שפשוט לא מצליח להרגיש בטוח בעולם …״ הוא אמר כשהתיישב.
״הנה, אפילו עכשיו, באתי לשתף אותך פה בכאב הכי גדול שלי, והדמעות התחילו לעלות בתוכי, ואז פתאום משהו בי נחסם והתנתקתי לגמרי רגשית.. ואני מפחד שלעולם לא אוכל להפתח, להרגיש בטוח בעולם, או להתקרב באמת לאחרים..״
האמת – אמרתי לו – אני בוטח בך שיש לך סיבה טובה ואמיתית לא לבטוח באף אחד, ברור לי שלא היית מרגיש את זה סתם. שום דפוס לא נוצר סתם כך מעצמו, ולכל דפוס יש חוכמה ואהבה מאוד גדולה בבסיסו.
״האמת שתמיד חשבתי שזה משהו ממש דפוק בי, משהו שחוסם אותי להרגיש בטוח בעולם, משהו שפשוט צריך למצוא דרך להפטר ממנו… לא חשבתי אף פעם בכלל שאולי יש בדפוס הזה חוכמה או אהבה…״ הוא השיב.
רוצה שאגיד לך מה אני רואה? שאלתי אותו.
״כן״ הוא השיב.
הדפוס הזה שלך מרגש אותי עמוקות, בכנות, זה נוגע לי כל כך עמוק בלב שבא לי לבכות. אני רואה בעיניי רוחי את הילד שבפנים, התמים כל כך, המתוק, שנפגע ונבגד וננטש, אני רואה את כל הכאב העצום שחווה, ואני רואה שהוא בסה״כ רוצה להגן על עצמו מפני הכאב הזה – אמרתי.
״נכון…..״ הוא אמר ולחלוחית הופיעה בעיניו ״הייתי ילד כל כך תמים.. הייתי תמיד מאמין לכל מה שאמרו לי, ועבדו עליי מלא פעמים, חברי צחקו עליי על זה מלא.״
״גם אמא שלי הייתה מרמה אותי הרבה, למשל באוכל שהייתה מכינה לי הייתה מכניסה דברים שידעה שלא אהבתי ושביקשתי שלא תשים, אבל לא היתה מגלה לי, וכשהייתי שואל הייתה אומרת שלא שמה, אבל בסוף גיליתי תמיד ששיקרה לי..״
הוא התחיל להתנשם עמוקות והשפיל את עיניו, וכך נשארנו בשקט לדקה או שתיים, ראיתי שהוא מרגיש בתוכו הרבה.
״פתאום עולה בי זיכרון ישן, פתאום אני רואה את הבחירה הזאת שעשיתי, שלא אתן לאף אחד לפגוע בי יותר לעולם…. שלא אבטח יותר לעולם באף אחד… מעולם לא נזכרתי בזה קודם״ הוא אמר וחנק את הבכי שהתחיל לעלות פתאום.
זה כל כך מרגש אותי לשמוע אותך.. הדפוס הזה, הוא המלאך השומר שלך, הוא שם בשבילך, לדאוג תמיד שהלב הרגיש והפגיע שלך ישאר שמור ובטוח, שאף אחד לא יוכל לעולם עוד לפגוע בך… כמה אהבה וחמלה יש בו – אמרתי.
״נכון….הוא תמיד שם לשמור עליי!״ – אמר בהתרגשות – ״בכל פעם שמשהו בי מרגיש לא בטוח במאה אחוז הוא בא מייד ומנתק או חוסם אותי רגשית ואז אני לא מרגיש יותר כלום, ואז הלב שלי כבר לא בחוץ ואי אפשר לפגוע בי.״
אתה קולט כמה שהדפוס הזה אוהב אותך? שאלתי בהתרגשות.
״איזה קטע… אתה צודק…״ הוא אמר ״לא חשבתי על זה בכלל ככה עד היום, אבל עכשיו כשאתה מציג את זה ככה פתאום אני רואה שזה בכלל לא נכון שבגללו אני לא מרגיש בטוח בעולם, אלא להפך! הוא מעניק לי ביטחון והגנה!״ הוא אמר והדמעות התחילו פתאום לרדת.
״וואו… המחשבה שתמיד יש לצידי ׳מלאך שומר׳ כזה מרגיעה אותי ממש.. אני פתאום מרגיש ביטחון שאם במקרה אחשוף את הלב יותר ממה שבטוח לי ולא אשים לב אז הוא יבוא ישר וינתק אותי וישמור עליי.״
״זה ממש משחרר אותי מלדאוג לזה… הדפוס הזה עושה מגן עליי אוטומטית בשבילי! זה כל כך מרגיע אותי פתאום…״
״ובהפוך על הפוך, זה משחרר אותי לחשוף את הפגיעות שלי עכשיו, למשל כאן מולך…כי אני יודע שאין סיכוי שאוכל להפגע, כי הוא תמיד יווסת ויאפשר לי להפתח רק כמה שבטוח לי״ הוא אמר וממש התחיל לבכות בקול.
״ואתה יודע עוד משהו, זה בכלל לא נכון שאני לא בוטח באף אחד, כי אני ממש בוטח בדפוס הזה! הוא היחיד שאני באמת בוטח בו בעולם הזה! הוא מעולם לא בגד בי, מעולם לא נטש, מעולם לא איכזב, תמיד היה שם בשבילי.. פתאום אני בוטח בחלק שלא בוטח, בוטח בו שיגן עליי תמיד.״
״וואו… איזה שיחרור…!״ הוא צחק פתאום מתוך הבכי ״אתה קולט איך נפתחתי פה הרגע מולך והצלחתי לבכות??!! איזה אושר!! אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתי בטוח לבכות ככה מול מישהו אחר!״
כן – אמרתי – כל הדפוסים בתוכנו מלאי אינסוף חוכמה ואהבה, כולם כאן כדי לתמוך בנו באיזה צורה. וגם אם אנחנו עדיין לא יודעים איך, עדיין, זוהי תמיד האמת הנפלאה שמתגלה כאשר אנחנו מקשיבים באמת ללב.
״אתה יודע בא לי שתכתוב על זה את אחד מהפוסטים שלך בפייסבוק, נראה לי זה יהיה אחלה פוסט״ – אמר וחייך – ״ואולי גם.. אולי זה גם יוכל לעזור לעוד כמה אנשים כמוני… כי לי זה ממש עשה טוב עכשיו״.
