תארו לכם שיש תינוק ושהתינוק הזה בוכה, כי הוא רעב וזקוק לחלב אם.
ותארו לכם שאתם ממש אמפתיים ולכן אתם נותנים מקום מלא לבכי שלו, לא מנסים להשתיק אותו בכלל, ונשארים איתו שם ביחד עם הבכי. אתם ממש מעולים בלתת אמפתיה וזה נהדר, נכון? נכון…….. אבל.
מה עם לתת מענה לצורך עצמו? הוא הריי זקוק לחלב, אז… מה עם החלב? האמפתיה לבדה, לבכי או לכאב של התינוק, היא אחלה, אבל היא הריי לא נותנת מענה לצורך עצמו – לצורך בהזנה.
ה״טעות״ שעושים המון פעמים עם עניין האמפתיה היא שנתקעים רק ב״לתת מקום לרגש״ ושוכחים לתת מענה בפועל לצרכים עצמם.
האמפתיה היא נפלאה כמובן וזה אחלה למשל שיודעים לתת מקום לבכי של התינוק, אבל…. למשל במקרה הזה של התינוק, אם רק נהיה עם הבכי שלו עוד ועוד ועוד מבלי לתת לו פשוט חלב אז סביר להניח שמרוב אמפתיה (מהסוג הזה שאינו מתייחס לצורך העמוק) התינוק הזה פשוט…. ימות!
רגשות הם כמו נוריות חיווי
והתינוק הזה הוא מטפורה – למה מה שקורה המון פעמים, לצערי הרב, להרבה אנשים שמתעסקים (רק) בלתת מקום לרגשות שלהם, או של אחרים.
חשוב לזכור שרגשות הם בסה״כ נורית חיווי שמספרת האם הצרכים מקבלים מענה או לא מקבלים מענה. זה הכל.
רגשות הם כמו ה״מילים״ של מערכת הגוף-נפש אשר מדווחת דרכם מה מצב המענה לצרכים שלה, רק שהמילים של המערכת התת מודעת הן בצורת תחושות ורגשות במקום בצורת מילים של ממש.
מה שבאמת חשוב זה לא המילים – אלא מה שהמילים מנסות להגיד! זאת אומרת, מה שחשוב באמת זה לא הרגש – אלא הצורך שהוא מבקש לתת לו מענה!
החוכמה וההגיון העמוק מאחורי נתינת אמפתיה לעצמנו או לאחרים, או במילים אחרות הסיבה לתת מקום מלא לרגשות והתחושות היא:
על מנת שנוכל לשמוע את המסר שעובר דרכם, זאת אומרת על מנת שנהפוך מודעים לצרכים העמוקים ונדע – האם הם מקבלים ברגע זה מענה או לא.
התחנה הסופית היא לא רק מקום מלא לרגשות אלא – מענה אמיתי לכל הצרכים העמוקים.
חשוב להבין, שכאשר הצרכים שלנו מקבלים מענה אמיתי אז הרגשות משתנים מייד בהתאם. כך שאם אנחנו נותנים עוד ועוד מקום לכאב כלשהו אבל הוא פשוט ממשיך וממשיך, זה אומר שאנחנו כנראה לא באמת נותנים מענה לצורך העמוק שבגללו הכאב הופיע מלכתחילה.
וברגע שנותנים מענה לצורך (למשל צורך בביטחון) אז גם הרגש (למשל – פחד) פשוט נרגע מעצמו, כי הוא קיבל מענה עמוק ואמיתי. ומה שקורה אז, כאשר הצורך העמוק מקבל מענה אמיתי, זה שמערכת הגוף-נפש מייצרת תחושות ורגשות נעימים ומענגים יותר ויותר.
והעונג הזה פירושו בסה״כ:
אהההה……. כן…….. זה טוב…. הצורך מקבל מענה 🙂
ורק כדי לאזן את התמונה ולהשלים אותה
חשוב גם לזכור לשים לב שלא נופלא בטעות ל״מלכודת״ של הקיצוניות השניה, זאת שבה בצורה מאוד לא מחוברת מנסים כל הזמן ״לפתור ולעזור״, מבלי שעוצרים קודם כל לתת מקום מלא ושלם למה שמרגישים, רק משום שלא באמת יודעים איך לעצור ולהיות רגע ביחד.
חשוב לזכור את התמונה השלמה והמאוזנת שבה – גם יודעים לתת מקום מלא ושלם לרגשות בדיוק כפי שהם מבלי להיות צריכים לשנות דבר, וגם מתחברים לצורכים העמוקים ומעניקים להם מענה אמיתי.
