יחסים: איך יודעים אם צריך להפרד או להשאר?

כשעולה ביחסים הרצון להפרד זה תמיד סימן שבאמת יש צורך אמיתי להפרד – אבל – ממש לא בהכרח להפרד האחד מהשניה במובן הרגיל אלא לרוב הצורך הוא בכלל להפרד במובן אחר לגמרי.

במאמר המפורט הזה אסביר לעומק נקודת מבט אחרת, הבנה עמוקה ומשחררת, שהולכת לענות לעומק על השאלה הכואבת ולהביא בהירות.

אעשה זאת בעזרת מודל פשוט שיצרתי, מודל בעל 3 שלבי התפתחות שחשוב כ״כ להבין ולהבדיל ביניהם כדי לא לחזור שוב ושוב על אותה טעות הגורמת לנו סבל, וכדי להצליח ליצור לעצמנו ״ביחד״ שבאמת עובד. 

למה לא מצליחים להחליט אם להפרד או להשאר ביחד?

הרבה פעמים בזוגיות קורה שבני הזוג “נעלמים” האחד בשניה, זאת אומרת מוותרים על הצרכים והרצון שלהם בכל מיני צורות, מרצים (מלשון ריצוי) האחד את השניה ומאבדים את החיבור האותנטי לעצמם, בגלל הפחד לאבד את הזוגיות או הפחד להנטש.

מה שקורה במצב כזה הוא שבני הזוג הולכים ונהיים יותר ויותר כבויים, נבולים, האור שלהם שבגללו הם מלכתחילה ביחד ואליו נמשכו – הולך ונחלש. לפעמים זה קורה מהר ולפעמים זה קורה לאט לאט.

ומה שקורה אז גם בד״כ הוא שמתחילים לעלות ספקות ומתחילות לעלות מחשבות על פרידה, והרבה פעמים קורה שנתקעים הרבה זמן עם השאלה הזאת ״להפרד או להשאר..?״ מבלי שמצליחים לבחור.

זה כך פשוט משום שעמוק בפנים יש באמת רצון להפרד, אבל בו זמנית גם רצון להשאר ביחד, מבלי שיהיה צורך לבחור ביניהם. אבל לרוב זה עדיין מאוד לא מודע ועדיין ממש לא מבינים מה זה אומר בפועל, איך אפשר ששני הרצונות יתקיימו בו זמנית, ועדיין לא יכולים אפילו לתפוס אפשרות כזאת.

למעשה, המצב הזה הוא תנועה נסתרת של הנפש, המנסה בעצם להשלים את ההתפתחות הבריאה של העצמיות הנפרדת שלנו אשר נקטעה בשלב כלשהו בילדות, בשל פציעות ופגיעות מסוימות שחווינו.

האמת היא שכדי להיות באמת *ביחד* יש צורך קודם כל *בהיפרדות* במובן הנפשי והרגשי העמוק. לפני שנשלים את ה*היפרדות* הרגשית הבריאה שלנו, כל ניסיון להיות *ביחד* יהפוך רק למצב של *אחדות*, ואלו הם מצבים שונים מאוד האחד מהשני. למה הכוונה?

על מנת להסביר את כל הנושא הזה בצורה מסודרת ועל מנת לענות בצורה עמוקה ובהירה על השאלה ״האם להפרד או להשאר?״, אני רוצה לצייר ולהסביר פה לעומק מודל מאוד פשוט בעל 3 שלבי התפתחות חשובים שהופכים הכל ברור יותר. הנה:

מודל שלושת שלבי ההתפתחות

קודם כל, כדי להסביר את המודל ציירתי כאן את הציור הפשוט הזה, שמראה בצורה ויזואלית את כל אחד משלושת השלבים: שלב האחדות, שלב ההיפרדות, שלב הביחד. ועכשיו אסביר לעומק.

השלב הראשון הוא ״אחדות״ (שלפני היפרדות), ובשמו השני ״רק אמא״:

המצב הזה מתאים בעצם לחוויה של תינוק בן יומו עם אמו. בחוויה של התינוק הם אחד לגמרי עדיין, הוא עדיין לא מודע לכך שהוא קיים בנפרד ממנה משום שעדיין לא נוצרה לו זהות נפרדת משלו. השלב הזה מיוצג ויזואלית על ידי עיגול אחד.

במצב הזה לא קיימת שום נפרדות, אין שום גבולות שמגדירים ומאפשרים את האינדבידואליות, את הביטוי האותנטי והייחודי הנפרד שלנו, שאנחנו. ולכן, למעשה, אין באמת אותנו במובן הנפרד עדיין.

אדם שנמצא בשלב הזה בתוך מערכת יחסים עשוי להיות למשל אדם שמרצה את האחר, מוותר על הרצון האישי ועל הצרכים שלו. זוג במצב הזה עשוי להיות זוג שעושה הכל ביחד כל הזמן, נמצא כל הזמן ביחד, ובני הזוג ירגישו כאילו שלא יכולים להפרד לרגע (מה שנכון עדיין ברמה הרגשית).

השלב השני הוא ״היפרדות״, או בשמו השני ״רק אני״:

המצב הזה מתאים בעצם לחוויה של ילד קצת יותר גדול אשר מתחיל להגיד ״לא!״ או ״לא רוצה!״, ומתחיל לעשות דברים גם בניגוד לרצון האמא, מתוך חקירה של הרצון והקיום האישי והנפרד שלו.

בשלב הזה עשויה להתחיל מלחמה של רצונות בין הילד לאמא, או אם מדובר בזוג אז בין בני הזוג, כאשר האחד מנסה לכפות את רצונו על האחר. התחושה היא של מאבק, שהרצון של האחד מאיים על הרצון של האחר ושכאילו אין מקום לרצון של שניהם בו זמנית.

בשלב הזה בילדות הרבה מאיתנו חוו פציעה, כאשר לא הצלחנו ליצור היפרדות בריאה מאמא וליצור לעצמנו אינדבידואליות בריאה, כזאת שבה אנחנו גם קיימים בפני עצמנו ומבטאים את הרצון האותנטי שלנו בחופשיות, וגם, בו זמנית, אמא ממשיכה גם להיות איתנו עדיין ביחד (מבלי לשפוט, לגנות, לנטוש או לנסות לשלוט בנו).

מי מאיתנו שעבר פציעה כזאת, זאת אומרת לא הצליח להשלים עד הסוף את שלב ההיפרדות כילד, ימשיך לנסות ולהשלים באופן לא מודע גם כבוגר את השלב הזה, בכל מערכת יחסים, ובמיוחד בזוגיות, עד שיצליח להפרד באמת, זאת אומרת ליצור לעצמו עצמיות נפרדת אמיתית ובריאה.

פציעה בשלב הזה שנשארה ללא השלמה היא הרבה פעמים גם הסיבה לתחושה של רצון בפרידה העולה בתוך מערכות יחסים. אם לא מבינים את הצורך העמוק אפשר לפעמים בטעות לחשוב שצריך ממש להפרד פיזית מבני הזוג שלנו אפילו שהבקשה העמוקה היא בעצם בכלל להשלים את שלב ההיפרדות.

הרבה פעמים, על מנת לנסות ליצור היפרדות, תת המודע שלנו יצור לנו כל מיני דברים שיגרמו לנו להתרחק רגשית מבני הזוג. זה יכול להיות למשל:

שיפוטים האחד על השניה כמו ״היא לא מספיק יפה״ או ״הוא לא מספיק רגיש אליי״ וכו׳, דפוסי התנהגות ופרובקציות תת מודעות שפוגעות בכל מיני דרכים באחר בדיוק ב״נקודות הכואבות״ שלו, ״עקיצות״ וכו׳, ובקיצור כל דבר שמרחיק ומפריד, ואת כל זה אנחנו בעצם נעשה בצורה תת מודעת.

אם נפרד רק באופן שטחי מבני הזוג (זאת אומרת פרידה פיזית) אבל לא באמת ניצור את אותה היפרדות רגשית בריאה שהנפש שלנו מבקשת להשלים, אז כל מה שיקרה הוא שאותו הקושי יעלה גם בזוגיות הבאה.

אדם שנמצא במערכת יחסים בשלב שבו הוא מנסה ליצור היפרדות בריאה (לעבור משלב 1 לשלב 2), יהיה לרוב במאבק רצונות עם בן הזוג השני משום שהוא מפחד לאבד שוב את הרצון האישי שלו ברצון של האחר (וכך לקרוס לשלב 1).

ומשום שהוא לא יודע איך אפשר להתקיים בנפרד וגם בו זמנית להשאר עדיין ביחד (שזה שלב 3), הוא ינטה לנסות לכפות את הרצון שלו על האחר. למה? מתוך הפחד שיצטרך הוא עצמו לוותר על רצונו שלו ולאבד שוב את עצמיותו הנפרדת בתוך רצונו של האחר (ולקרוס לשלב 1).

וכך, זוג שמנסה להשלים את שלב ההיפרדות (לעבור משלב 1 לשלב 2) יהיה עסוק במלחמת רצונות, ובמאבקי שליטה הדדיים, כאשר האחד כל הזמן מנסה לכפות את רצונו על השני (שלב 2) או לחילופין קורס שוב לריצוי ולויתור על עצמו (שלב 1).

מה שטראגי בכל המעגל הזה הוא שכאשר האחד מנסה לכפות את רצונו על האחר (כדי להגן על הרצון האינדבידואלי שלו וכדי להצליח ליצור לעצמו קיום נפרד משלו מבלי לוותר על עצמו), אז הניסיון הזה שלו להפרד הוא דווקא מה שמחזיר אותם שוב ושוב אחורה לשלב האחדות. למה?

משום שבכל פעם כזאת שבה מישהו כופה את רצונו על האחר, מתוך הפחד לאבד את רצונו שלו באחר, אז שוב אין היפרדות, שוב הם קורסים לשלב 1, שוב הם הופכים לאחד, וכך שוב לא הצליחו ליצור היפרדות אמיתית.

וכך, אדם הנמצא בשלב ההיפרדות עשוי למצוא את עצמו *או* במאבק כוחות ורצונות בתוך זוגיות *או* פשוט נפרד ונשאר לבד וללא זוגיות. אלה הן שתי אופציות שבהן כביכול הוא לא מאבד את עצמו באחר, אבל מצד שני, באופן טראגי, גם לא מסוגל באמת להיות *ביחד*.

למעשה, הדרך היחידה להיות *ביחד* היא קודם כל ליצור היפרדות בריאה אמיתית, כאשר אנחנו מצליחים לשמור על הקיום והרצון הנפרד שלנו, תוך כדי שבו זמנית אנחנו שומרים גם על הקיום הנפרד של האחר שאיתנו, ועדיין נשארים ביחד. וזה, למעשה, התיאור של השלב השלישי.

השלב השלישי הוא ״ביחד״ (אחדות המכילה נפרדות):

קודם כל, בשביל להיות ביחד חייבים שיהיה עם מי להיות ביחד, מן הסתם. זאת אומרת שבשביל להיות ביחד חייבים היפרדות, שמאפשרת לשניים להתקיים ביחד ובו זמנית.

אם אין *היפרדות* גם אין אפשרות להיות *ביחד* (וזה שלב 1). אבל מצד שני, אם יש רק היפרדות אז גם אין ביחד (וזה שלב 2) משום שאז כמו שרואים במודל יש שני עיגולים נפרדים אבל הם רק נפרדים ושום דבר לא מחבר אותם ביחד.

ביחד אמיתי קיים אך ורק כאשר יש גם היפרדות, וגם אחדות, בו זמנית. כפי שניתן לראות במודל בשלב השלישי: שני עיגולים נפרדים האחד מהשני, בתוך עיגול גדול המכיל את שניהם בו זמנית. 

המצב הזה מתאר בעצם חוויה של יחסים בריאים, בין אם זה בין ילד להורה, ובין אם זה בין בני זוג או בין אנשים בוגרים.

בשלב הזה לומדים בעצם על האפשרות של תקשורות מילולית, התנהגותית ורגשית, המסוגלת להכיל בתוכה באמת, בו זמנית, את המורכבות של כל הרצונות והצרכים של כולם, מבלי שאף אחד צריך לכפות את רצונו על האחר מצד אחד או לוותר על עצמו כדי להיות ביחד מהצד השני.

אלו הם יחסים בין שני אינדבידואלים נפרדים, שונים, ייחודיים, שלומדים ביחד כיצד לכבד, לתמוך ולהגן על האוטונומיה, על המרחב האישי, על הרצון החופשי, ועל הקיום והביטוי הייחודי והנפרד האחד של השני, ושל עצמם, בו זמנית. ביחד.

אם השלב הזה לא הצליח להתממש בילדות (ובואו נודה בזה, לרובנו לא ממש הייתה חווית ילדות אידאלית שכזאת) אנחנו נמשיך וננסה, באופן מודע או לא מודע, להשלים אותו במערכות היחסים שלנו, שוב ושוב –

עד שנצליח להביא לפצע הזה ריפוי, עד שנצליח להשלים את שלב ההתפתחות הזה ולהפוך לבני אדם בעלי עצמיות בוגרת, אישיות בריאה, אינדבידואליות שהתפתחה במלאות, באופן שלם ובריא ומסוגלת באמת להיות *ביחד* עם אחרים מבלי לאבד את עצמה בתוכם.

חשוב גם לומר את זה – כולנו עוברים ביחסים הלוך ושוב בין שלושת השלבים וזהו לא באמת מודל לינארי שבו מסיימים שלב אחד ואז עוברים בצורה חותכת לשלב הבא ולזה שאחריו אלא זה ריקוד לא לינארי הלוך ושוב.

וגם חשוב לומר – השלב השלישי הוא בעצם סוג של לימוד הולך ומעמיק תמידית, הוא לווא דווקא יעד שמגיעים אליו אלא יותר כמו דרך שהולכים ומעמיקים עוד ועוד בתוכה, הוא הלימוד המתמיד של איך להיות ביחד עם עצמנו ובו זמנית גם ביחד עם אחרים. אין באמת סוף ללימוד הזה שנקרא – להיות ״ביחד״.

אז לסיכום – האם להפרד או להשאר ביחד?

הרבה פעמים התשובה היא בכלל לא או להפרד או להשאר ביחד, אלא בעצם: גם וגם, בו זמנית.

פורסם בקטגוריה זוגיות, מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא יחסים: איך יודעים אם צריך להפרד או להשאר?

  1. מאת בר שוהם‏:

    שוב,
    בא במדוייק-
    ממלא כל רגע שנסדק.
    מילה במילה חדרה לה בפנים:
    עכשיו-ליישם, להפנים…
    אנקדוטות תומכות כאן רשומות-
    שנוגעת בכל קשת הנשמות..
    תודה גדולה
    מחילה
    הילולה…

  2. מאת חני‏:

    מאמר מעולה.מדויק ונכון.

  3. מאת שלום‏:

    תודה רבה על המאמר הנפלא והמסכם
    אני חוקר את הנושא הזה,דיי זמן,והייתי קורא לו גבולות או שלום אמיתי
    רק לי היה מודל אחר,מודל א 0(עיגול,האני) מודל 2 עיגול נכנס בתוך עיגול(מעין סמל המכונית אוודי)
    ומודל ג זה שני העיגולים אחד ליד השני 00(מה שאתה ציירת כמודל ב.) רק רציתי לשתף,אבל הרעיון והסיכום מובן וזה החשוב.

  4. מאת עדי‏:

    הסבר מעולה וחשוב גם למי שמכיר את התאוריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


״שעת מנוחה״ – מפגשים שבועיים ללימוד מנוחה בחיים
ניתן להגיע ללא התחייבות! לפרטים פשוט לחצו כאן

_____________________________

לתאום פגישת הדרכה וליווי פרטנית או זוגית עם עמיחי:
התקשרו 054-4292618 או צרו קשר


טקסטים אחרונים

יש לך בעיה? הנה משהו פשוט שעשוי לעזור לך

יש לך בעיה? אתה מנסה לפתור אותה על מנת שתוכל סוף סוף להירגע? אם אתה מחפש את דרך הפיתרון הכי יעילה אז נראה לי שיש לי... קרא עוד

ריפוי בעיות פיזיות ונפשיות באמצעות הקשבה לגבולות שלנו

כיווץ כרוני בנרתיק, רווקות כרונית, ספקות בזוגיות, דיכאון, חרדות, תקיעות בהגשמה ובמימוש עצמי בחיים, עצירות כרונית, בעיות נשימה. מה משותף לכל אלה? כשאנחנו לא דואגים לגבולות... קרא עוד

מהם היופי והחוכמה שבהדחקה, הכחשה והשלכה?

״אתה בהדחקה!״, ״אתה בהכחשה!״, ״אתה משליך!״ – אז מה? מה לא בסדר בזה? ממתי אלו הפכו למילות גינאי? ולמה? אולי זוהי ״אשמת״ העולם הטיפולי הישן ממוקד... קרא עוד

״אתה צריך להיות יותר נוכח בגוף״ – מה זה השטויות האלה?

״אתה צריך להיות יותר נוכח בגוף״ – מה זה השטויות האלה?  בעיני זהו אחד המשפטים היותר מכאיבים שמטופל יכול לשמוע ממטפל. זהו גם אחד המשפטים המכאיבים... קרא עוד

אין שום דרך לתקן את מה שאינו מקולקל – סיפורו של עצלן

מכירים את החיה המתוקה הזאת שבתמונה? זהו "עצלן" 🙂 כן כן, זה השם של החיה הזאת. למעשה זוהי בכלל עצלנית והבן העצלן הקטן שלה. צילמתי אותם אתמול... קרא עוד

להנות מהחיים שקיבלתי פה על פני האדמה הזאת

כשהייתי בן 3 רציתי להיות כבר בן 4. כשהייתי בן 4 רציתי כבר להיות בן 5. כשהייתי בגן רציתי כבר להיות בכיתה א'. כשהייתי בכיתה א'... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

היופי, החוכמה והאהבה העצומים שבדפוס ה-OCD

למרות השם המפחיד כ״כ שנתנו לו תורות ישנות ממוקדות פתולוגיה, הדפוס הנפשי שנקרא באנגלית ״או-סי-די״ (אובססיב קומפולסיב דיסאורדר) הוא בעצם הדבר הכי יפה והכי מלא בחוכמה... קרא עוד

ראיון עם עמיחי זלינקובסקי בתוכנית הרדיו ״סטודנט חופשי״

תיאור פרק הראיון עם עמיחי זלינקובסקי – "אחרי סיפור חיים לא פשוט שלווה בהרבה סבל, עמיחי זלינקובסקי קם יום אחד והחליט שהולכים להיות לו חיים מדהימים.... קרא עוד

להשאר מחוברים ליופי ומשמעות גם ברגעים הקשים ביותר

הייתה אישה אחת יהודיה בזמן השואה, נאורה באופן בלתי יאמן ויוצאת דופן שהביאה אור והשראה לכל מי שהיה סביבה, קראו לה אתי הילסום. היא כתבה יומן... קרא עוד

איך לחיות עם פחות מאמץ במערכות יחסים?

מה זה מאמץ במערכת היחסים ? על איזה צורך הוא עונה ? איך אפשר להתנהל במערכת היחסים עם כמה שפחות מאמץ שכזה ?  מוזמנים לצפות פה... קרא עוד

ספקות בזוגיות? ״חיים ללא מאמץ״ עשיים להיות הפיתרון

על ספקות בזוגיות, על הניסוי הגדול של ״חיים ללא מאמץ״, על הקשר בין השניים ועל איך ההרפיה מהמאמץ בזוגיות וביחסים עשויה להתגלות כפיתרון לספקות. דרך הסיפור... קרא עוד

הזמנה להצטרף לניסוי הגדול שלי – חיים ללא מאמץ

זוהי הזמנה להצטרף לניסוי הגדול שלי. הניסוי של החיים שלי. חיים ללא מאמץ. מוזמנים לשמוע עוד בוידאו הזה, להבין מה זה בעצם אומר לחיות ללא מאמץ.... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים