את ואני, אנחנו כמו הסיפרה ״8״ כל אחד הוא מעגל המתחבר לשני 
וביחד אנחנו מחוברים במערכת אחת של זרימה משותפת

אבל אם אני מתעסק בחלק שלך ואם אני דורש ממך
לקחת אחריות על המערכת המשותפת שלנו
ואם אני צועק ״הדדיות!״ או ״קחי גם את אחריות!״

אז זאת בדיוק הדרך שבה אני מסרב לקבל ולהכיר
באחריותי שלי על החלק שלי, ועל המערכת המשותפת שלנו
וזאת בדיוק הדרך שבה אני אינני מקיים את אותה ״הדדיות״ אותה אני צועק

וכך אני מזרים אל תוך המערכת המשותפת שלנו
האשמה, ודרישה, והכחשה, ואלימות, והשלכה, ונטישה,

שזורמת דרכי אלייך, דרך המערכת שלך, ודרכך חזרה אליי,
וכך בדיוק אני ממשיך ליצור עוד ועוד סבל לך, ולי, ולנו

וכאשר אני מקבל אחריות מלאה על חלקי, על הסבל והאושר שלי,
אני בעצם מזרים אל תוך המערכת המשותפת שלנו
כנות, והכרה, ובגרות, והקשבה, והסכמה להרגיש, והתמסרות,

שזורמת דרכי אלייך, דרך המערכת שלך, ודרכך חזרה אליי,
וכך בדיוק אני מפסיק ליצור עוד ועוד סבל לך, ולי, ולנו

ובמקום אני הופך את כיוון הזרימה, ומתחיל ליצור עוד ועוד
אושר, וחיבור, וקירבה, ואהבה, ופגיעות, וריפוי, וצמיחה, לך, ולי, ולנו

מה שאני בוחר להזרים למערכת שלנו משפיע ישירות גם עלייך,
וגורם לך להזרים חזרה למערכת שלנו עוד מאותו הדבר,
שמשפיע גם, ישירות עליי

וכך, כשאני מביט בכנות, עמוק מתוך הליבה, אני רואה
שאפילו שהמערכת הזוגית הזאת היא לא רק שלי, אלא באותה המידה גם שלך

עדיין, באופן מוזר, אני האחראי היחידי, לכל הסבל, ולכל האושר שלי,
אני רואה כיצד אני יוצר את הסבל, וכיצד אני יוצר את האושר, לעצמי.

ואם אני דורש ממך לקחת אחריו – אקח אני אחריות
ואם אני דורש ממך הדדיות – אתן הדדיות
ואם אני דורש ממך לצאת מהכחשה – אצא אני מהכחשה
ואם אני דורש ממך להסכים להקשיב לי – אסכים להקשיב לך
ואם אני דורש ממך להסכים להשאר ולפגוש הכל – אשאר אני וארגיש הכל
ואם אני דורש ממך להכיר בכך שיש לך פצעים עמוקים – אכיר אני בפצעים שלי
ואם אני דורש ממך לראות, לחמול, ולהבין אותי – אראה, אחמול ואבין אותך

וכל מה שאני דורש ממך שתתני – אתן אותו אני
כי אלו הם חיי, זוהי הזוגיות שלי,

אני יוצר ומשפיע לחלוטין על המערכת המשותפת כולה
מתוך האחריות שאני בוחר לקבל על החלק שלי