לפני כמה שנים טובות, כשהייתי עדיין ממש בתחילת הדרך של ליווי אנשים והנחיית סדנאות וקבוצות, בקושי הצלחתי לקיים את עצמי כלכלית. אני חושב שהרווחתי אז אולי איזה 1000 ש״ח בחודש, ואל תשאלו אותי איך הצלחתי בכלל לשרוד כי אין לי מושג.
באותם ימים הייתי ממש בחרדות ובמצוקה נפשית מהנושא הזה, פחדתי ממש שלא יהיה לי איך לשלם שכר דירה ואיך לשלם עבור אוכל ממש.
ויום אחד, בזמן שתידלקתי את הפיאסטה המתפרקת שלי בתחנת דלק, שמתי על גג המכונית את הארנק שלי, עם כל הכסף שהרווחתי והצלחתי לחסוך בחודשים האחרונים עבור שכר דירה ותשלומים, וכשנסעתי שכחתי אותו על הגג של האוטו.
הארנק כמובן נפל ונאבד, מישהו כנראה ראה אותו ולקח, וכשגיליתי את זה ממש התפרקתי נפשית, זה שבר אותי לחתיכות, זה כבר היה יותר מידיי בשבילי באותו זמן, כי גם את המעט שהצלחתי להרוויח, ברוב טיפשותי (כך אמרתי לעצמי בכעס), איבדתי.
ממש נכנסתי לזעם וכעס על עצמי, ועל החיים, ואז לייאוש ודיכאון, וכאב וחרדות קשות. ואני זוכר שבערב של אותו היום ישבתי עם עצמי באיזה רגע לבד, וקלטתי פתאום עד כמה שאני לכוד בכלא של הפחדים ההישרדותיים האלה, ושהם למעשה מה שמניע אותי ברקע כל הזמן.
ובאותו הרגע נזכרתי גם פתאום שמה שחשוב לי באמת, יותר מהכל, זה לא שיהיה לי כסף או שאצליח להתפרנס בשפע (למרות שאין לי שום התנגדות לזה כמובן), אלא – להיות חופשי לחלוטין בתודעה שלי. זה מה שחשוב לי יותר מהכל.
וכך, משום שנזכרתי באותו הרגע מה חשוב לי יותר מהכל, בחרתי להתמסר לחלוטין למצב ואמרתי בתוכי לאלוהים (והתכוונתי לזה באמת) שאם זה הרצון שלו אז זה ממש בסדר לי שלעולם לא יהיה לי יותר כסף, ושתמיד אחיה בעוני מוחלט, ושאולי אפילו אמות ברעב.
לא התכוונתי כמובן שאני רוצה או מבקש שזה יהיה המצב אלא שאני מוכן לעבור לחלוטין דרך הפחד הזה עכשיו. והפחד הזה הריי סיפר לי שלעולם לא יהיה לי, ושאולי אמות ברעב, ואמרתי לו:
אוקי, שיהיה. אולי נמות ברעב, או לנצח נהיה חסרי כל, אבל לפחות נהיה חופשיים באמת בתודעה שלנו.
הבנתי באותו הרגע שהאירוע הזה של איבוד הארנק נתן לי מתנה גדולה, כי הוא כמו הביא אותי להתעורר לכלא שאני חי בו והזכיר לי שמה שבעצם חשוב לי במסע הזה יותר מהכל הוא לא כסף, אלא לשחרר את עצמי באמת.
חוויתי באותה רגע שיחרור והקלה של ממש בתוכי, ובאותו הלילה הלכתי לישון רגוע לגמרי, עם שימחה גדולה בלב, שימחה של ״ניצחון״ תודעתי.
ובאמצע הלילה, בחלום, קיבלתי חזון שלם של סדנה חדשה, כולל השם והמחיר המדוייק שלה (שהיה גבוה פי 2 מהמחיר שהיה עד אז), והיא הופיעה בחלום ביחד עם תחושת שלווה ושימחה גדולה ונעימה.
בבוקר כשקמתי מייד כתבתי ופירסמתי אותה כפי שראיתי בחלום, ולהפתעתי הרבה, בלי כמעט שום פירסום מצידי היא התמלאה לחלוטין תוך כמה ימים ספורים (בחיים לא קרה לי עד אז).
בסיום הסדנה, קלטתי שהרווחתי באותו היום את הסכום הגדול ביותר שאי פעם הרווחתי ביום אחד בחיים שלי.
והדבר המדהים ביותר בכל זה היה – שזה קרה משום שבמקום לפעול מתוך הפחד, הסכמתי לקבל, לחבק, ולעבור דרך באמת הפחד.
זה קרה כשהבנתי שמה שחשוב לי באמת הוא לא האשליה של ביטחון שנותן (כביכול) הכסף, אלא הביטחון האמיתי, המוחלט, של החופש התודעתי – החופש לפגוש, ולהרגיש, הכל.
והחופש הזה, בחוויה האישית שלי, הוא לא איזה אירוע חד פעמי אלא בחירה מתמשכת, כי החיים ממשיכים להביא אתגרים חדשים, אתגרים שמאפשרים גדילה והעמקה של החופש.
ואת החופש הזה אני מבקש שוב ושוב, באינסוף דרכים יצירתיות, להזכיר לעצמי – ולכל מי שמבקש להיזכר ביחד איתי.
3 תגובות בנושא על חופש תודעתי מהפחד ההישרדותי כלכלי