אם אהבה זוגית (וגם עצמית, בתכלס) הייתה משהו שצריך ״להשתפר מספיק״ כדי להיות ראויים לו, או משהו שמקבלים רק אחרי שעברנו ולמדנו ״מספיק שיעורים״, עמדנו ב״מספיק מבחנים״ ו״ריפאנו את כל הפצעים״ אז לא הייתי היום בזוגיות.
כי ממש לא הגעתי לשום מקום מושלם ואפילו לא קרוב, ובטח שלא ריפאתי את כל הפצעים, ובתכלס אני כל הזמן רק מגלה בתוכי עוד ועוד חדשים שהיו לא מודעים.
אם זה היה ככה אז לא הייתי היום בזוגיות, כי כמות ״השריטות״, והדפוסים, והכפתורים הלא מודעים שמפעילים אותי על ימין ועל שמאל מידי יום ביחסים שלי היא כזאת גדולה שאולי יקחו לי כל החיים לרפא.
אם הייתי מאמין שאני חייב לחכות עד שארפא את כל הפצעים שלי אז כנראה שבחיים לא הייתי מרשה לעצמי להיות היום בזוגיות.
אהבה זוגית היא לא הסוף או הפרס המושלם של איזה דרך התפתחותית שעושים, היא לא הפיסגה, היא לא האור בקצה המנהרה, היא לא הגאולה, היא בסה״כ עוד חלק מהדרך, וגם היא יכולה להיות לא פשוטה.
ו״לא פשוטה״ זאת מילה יפה, בתכלס זוגיות יכולה להיות לפעמים מאוד קשה ומאתגרת וכואבת ומפחידה ואפילו בודדה (וכמובן שגם נפלאה ומדהימה, ומלאת אהבה ומזינה, אבל בא לי לדבר כאן רגע על צד נוסף).
בזוגיות, בתכלס, פשוט פוגשים את כל מה שהיה שם בתוכנו כל הזמן גם כשהיינו לבד, רק שבזוגיות הכל בא לפרצוף הרבה יותר ישיר, והרבה יותר חזק, וכל ההבדל הוא שבזוגיות פשוט הרבה יותר קשה להשאר מודחק.
ולצאת מהדחקה זה לא דבר פשוט בהכרח כי זה לראות הכל על עצמי, וכנראה שלא סתם רציתי להדחיק ולהכחיש, כי זה כואב לראות, כואב בטירוף לפעמים, אבל זה מעורר באמת, וזה מכריח אותי להיות אמיתי.
ולמי שרוצה להיות אמיתי, למי שרוצה לצאת מכל האשליות והשקרים שהוא מספר ולפגוש את עצמו בכנות, זוגיות היא מקום טוב להיות בו.
ולמי שרוצה לפגוש את כל הרגשות והצרכים ולרפא את כל פצעי הילדות שהיו מודחקים בתוכו עד היום, זוגיות היא מקום טוב להיות בו.
למי שרוצה להיות כנה עם עצמו עד העצם, למי שרוצה להתעורר, למי שרוצה ללכת בדרך של אמת, זוגיות היא מקום טוב להיות בו.
בשביל אדם כזה זוגיות תהיה מתקן שיגור (בעצם מתקן חיבור) אל אלוהים, אל הלב, ושם בתוך כל התנפצות האשליות הזאת יוכל למצוא חיבור אל מה שאמיתי, ובמה שאמיתי הוא יוכל למצוא – אהבה. אמיתית.
3 תגובות בנושא זוגיות – על התנפצות האשליות ומציאת אהבה אמיתית