הסיפור המלא – שצונזר עד היום – על ״השיחרור הרוחני״ שלי ;)

הנה הסיפור המלא, שצונזר עד היום, על ״השיחרור הרוחני״ שלי 😉

לא כולם יודעים את זה עליי אבל בעוונותי, לפני כ14 שנים, מצאתי את עצמי חלק מקהילה שהייתה למעשה כת (את זה הבנתי רק בדיעבד), עם מורה כריזמטי (ופצוע נפשית) שהיה ראש הכת (אל תשאלו אותי מי, לא בא לי לשתף).

כמו כל חבריי שם בקהילה, גם אני הערצתי אותו בהתחלה והשלכתי עליו את ההורה המושלם שמעולם לא היה לי, תוך כדי שאני מתעלם (בצורה באמת מרשימה) מן ההתנהגות הפוגענית שלו.

כל כך רציתי להאמין שיש איזה מישהו מואר שכזה שם בחוץ, הורה מושלם שכזה, שהייתי ממש עיוור למה שהתרחש מול העיניים שלי לאורך כל הזמן הזה.

בחרתי לראות רק את ה״אור״ שלו והתעלמתי מה״צל״ הגדול, פשוט לא רציתי לראות את האמת השלמה כדי שלא תהרס לי האשליה שבה רציתי להאמין.

ביליתי בקהילה הזאת 7 חודשים מהחיים שלי, והיינו יושבים שם כמה פעמים בשבוע כל חברי הקהילה והמורה ביחד במעגל, דנים בעניינים ״ברומו של עולם״ ולומדים את התאוריות והכלים שהוא המציא, ובעיקר מרגישים הרבה יותר חשובים ומפותחים משאר העולם שמחוץ לכת.

אני זוכר כמה רציתי נואשות, כמו כולם, לקבל ממנו אישור על מי שאני, לזכות באהבתו והערכתו, וכמה התאמצתי בפגישות הקבוצתיות להרשים אותו ואת הקבוצה ככל יכולתי, להפגין את הדימוי הכי מרשים שלי.

ואז אכלנו שעועית…

ואני זוכר איך ערב אחד, לפני אחת מפגישות הערב הקהילתיות, הלכתי לבית של חבר טוב שהיה איתי שם גם באותה קהילה, אכלנו ארוחת ערב ביחד… אכלנו שעועית… אכלנו ה-ר-ב-ה שעועית.

ואחרי שסיימנו לאכול הלכנו למפגש עם המורה והקהילה והתיישבנו במקומנו. אני ישבתי לי על כרית מדיטציה במן ישיבת רבע לוטוס כזאת כמו שיושבים נזירי זן, ואני זוכר איך כמה דקות אחרי שהתחיל המפגש שמתי לב שיש לי איזה אי נוחות בבטן, או במילים אחרות, איך לומר.. גזים.

משהו נוסף שלא כולם יודעים עליי הוא שעד אותו יום מעולם לא הפלצתי אפילו פעם אחת בחיי ליד נשים, ובטח שלא ליד מורים ״מוארים״. כך שככל שהלחץ שם בבטן התחתונה התחיל להתגבר התחיל להתגבר יחד איתו גם הלחץ הנפשי, שלא לומר החרדה, מהאפשרות המפחידה שחס ושלום רק לא ישתחרר לי שם משהו בטעות מול כולם.

אבל רצה הגורל ודווקא באותו יום היה מפגש ארוך בהרבה מהרגיל, ואני כבר התחלתי אחרי שעתיים של ישיבה מכווצת להתפתל מבפנים, מחזיק הכל שם למטה הכי חזק שרק אפשר, בחרדה נוראית.. רק שלא יברח לי.

בשלב מסויים כאבה לי לא רק הבטן אלא התחילו מאוד לכאוב לי גם הברכיים, אשר שהו שעתיים באותה תנוחה מדיטטיבית סטטית. הרגשתי שאם אני לא משנה ועכשיו את התנוחה של הרגליים אז יש מצב שאשכרה יהיה לי נמק.

בגלל המצב המוגז והקריטי בבטן החלטתי להזיז את הרגליים ממש ממשששש מממששששש לאט ובמודעות. במיומנות של מנתח מוח התחלתי להזיז ולפתוח את הרגליים, מכווץ ככל יכולתי את התחת…. ואז זה קרה…

השיחרור הרוחני שלי

איבדתי שליטה על ההחזקה שם למטה והפלוץ הכי חזק ומרעיש ששמעתי מעודי נורה בבת אחת לחלל האוויר, באמצע הדברים הכי ״חשובים״ של המורה ״המואר״, מול כל הקהילה, ובעיקר.. מול כל הנשים בקהילה.

אני זוכר את המחשבות שרצו לי בראש במהירות של אלפי ק״מ בשניה, ניסיתי הכי מהר שרק יכולתי להעריך את עוצמת הרעש כדי שאוכל לקחת החלטה מבצעית מדוייקת:

האם זה בגבול הרעש שיאפשר לי להתעלם מזה כאילו כלום לא קרה? או שמה עוצמת הרעש עברה את הגבול וכבר אין לי אפשרות להעמיד פנים ולהתעלם?

תוך חלקיק שניה הבנתי שאין שום סיכוי שאוכל להתעלם ממה שקרה ומצאתי את עצמי באותו רגע (שבו כולם פשוט השתתקו ודממת מוות נוראית השתררה בחדר) זורק מילה אחת בלבד לחלל החדר: ״סליחה״.

לקח עוד חלקיק שניה של דממה בחדר ואז לפתע כולם, חוץ מהמורה, פרצו בצחוק מטורף שלא הצליחו לשלוט בו, מתגלגלים על הריצפה ומחזיקים את הבטן מרוב צחוק, לא מאפשרים למורה, שרצה להמשיך לדבר, להמשיך במפגש.

המורה התחיל להתעצבן והוציא החוצה בכעס את אלו שפשוט לא הצליחו להפסיק לצחוק, תוך כדי שהוא שולח לעברי מבט זועם ומפחיד.

אני זוכר איך אחרי שנגמרה הפגישה והלכתי יחד עם אותו חבר אליו (כי ישנתי אצלו באותו יום) לא הפסקנו להיקרע מצחוק כל הדרך עד הבית, ועד שהלכנו לישון, ואז גם אחרי שהלכנו לישון וכבר נרדמתי מצאתי את עצמי מתעורר כל כמה זמן מהצחוק של עצמי שהעיר אותי מתוך שינה.

ללא ספק, מה שקרה לי שם היה הדבר הכי הכי (!) מביך שחוויתי בכל החיים שלי, אבל בו זמנית זה גם היה הדבר הכי הכי (!) משחרר (תרתיי משמע) שחוויתי בכל החיים שלי .

הצטרפתי לאותה קהילה כי רציתי להשיג שיחרור רוחני, ונכון, אפשר לומר שמה שחוויתי שם באותו ערב לא היה בדיוק מה שדמיינתי, אבל, בכל זאת, גם זה היה סוג של…. שיחרור רוחני 😂. (גם בצחוק, אבל אני גם ממש מתכוון לזה ברצינות!)

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


בואו לקבל – את עצמכם. בחזרה.

לתאום טיפול פרטני או זוגי עם עמיחי:

לחצו כאן


טקסטים אחרונים

כשעולה צורך ב״חופש״ בתוך הקשר – מה זה אומר?

אני מרגיש שאני זקוק ליותר חופש, יש לי פשוט צורך עמוק כזה בתוך מערכות יחסים, ובכלל בחיים, אני אדם שחופש מאוד חשוב לו… לכן הבנתי שמה... קרא עוד

יחסים: איך אני הופך בזמן אמת ריבים למתנות?

באחד הימים כשהייתי עם משפחתי בחופשת קיץ בזנזיבר שיחקתי עם לאור בן ה4 בבריכה, ואז בת הזוג שלי צופי הגיעה אלינו מרחוק עם שתי כוסות מיץ... קרא עוד

על האפשרות של יחסים ללא כפיה וללא אלימות

השעה כבר ממש מאוחרת, אבל לאור בן ה3.5 ממש לא רוצה ללכת למקלחת אלא רוצה להמשיך לשחק איתי. אני גם רוצה לשחק איתו, אבל מודאג מהאפשרות... קרא עוד

למה מרגישים לבד בתוך זוגיות ואיך לשנות את זה?

מדוע כל כך הרבה מאיתנו לא מצליחים ליצור מערכות יחסים משגשגות מלאות קירבה, חיבור וביטחון? במהלך השנים בהן זכיתי ללוות אינספור זוגות, הסתבר לי שאנשים רבים... קרא עוד

איך אוהבים כשנפגעים?

לא סובל את ולנטיין, את ״יום האהבה״! מכמה סיבות טובות, אבל לא חשוב כרגע למה. לשימחתי, גם את צופי זה אף פעם לא ממש עניין ובזוגיות... קרא עוד

מהי המהות של מערכת יחסים בריאה?

רוב האנשים בוודאי מכירים את האמונה שאומרת ״ביחסים בריאים כל אחד צריך לקחת אחריות על הצרכים של עצמו, לדאוג בעצמו לתחושת הביטחון שלו בקשר ולא לצפות... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

מהי פציעה נפשית במובן העמוק, ומהו הריפוי?

מהי בעצם פציעה נפשית במובן העמוק? האם היא האירוע שקרה לנו או מה שקרה לנו בעקבות כך? ומהו בעצם הריפוי במובן העמוק? אני רוצה לשתף פה... קרא עוד

שיעור מבוא: שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואצת דרך מערכות יחסים

  צפו בהקלטת שיעור המבוא ללימוד יסודות שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואמצת דרך מערכות יחסים. המפגש הוקלט בתאריך 5.12.2022 מול קהל חי. שימו לב:... קרא עוד

יסודות שיטת ״דרך הנעים״ – שיעור מבוא

  בשיעור מבוא זה תלמדו את יסודות שיטת ״דרך הנעים״, את עקרונות הבסיס ואת הכלים הראשוניים החשובים.   פידבקים מאנשים שכבר צפו בשיעור המבוא: היה מרתק... קרא עוד

הכל מקרב אותי אליי – המתנות שבתלונות

מוזמנים להאזין לשיחה המרתקת הזאת בפודקאסט ״שיחות על הדרך״, בה ראיינה אותי איילת השחר אסטרייכר על עבודה מסוג חדש עם ביקורת ותלונות בתוך מערכות יחסים, על... קרא עוד

הדיכאון הוא בעצם חבר

מוזמנים להאזין לפודאסט המקסים של הדר זבולוני שנקרא ״בצירי הדרך – התמודדות עם דיכאון אחרי לידה״. הדר ראיינה אותי על חווית הדיכאון הקשה והאישית שלי ועל... קרא עוד

הריפוי הקליל של ״דרך הנעים״

אנחנו חיים בעולם שמקדש עשייה, הצלחות והישגים. עולם שמייצר מרדף שבקלות יכול להרחיק אותנו מהשקט וריפוי שלנו. לפעמים אפילו הנסיון שלנו לרפא את עצמנו הופך להיות... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים