האמת העמוקה ביותר שלי תמיד נעימה לי, ולמי שאיתי.
ואם היא לא נעימה, היא עדיין לא האמת העמוקה ביותר שלי.

ובשפה שלי, ״נעים״ פירושו: הקלה ברמת הגוף והלב.
ו״לא נעים״ פירושו: מועקה ברמת הגוף והלב.

וכך, על ידי ההקשבה
לתחושות ההקלה והמועקה,
לתחושות הנעים והלא נעים של ליבי וגופי,
המסמנות לי את דרכי,
אני צועד על השביל הפנימי,
אל תוך הכנות העמוקה ביותר שלי,
הנסתרת בתוך מעמקי תת מודעותי –
שהופך באופן הזה למודע עבורי.

וכך, דרך ההקשבה
העדינה הזאת,
אני חוזר, שוב ושוב
אל הנעים, אל ההקלה,
אל ליבי, אל ביתי,

ואל השלמות שלי
עם עצמי.