אי-עשייה פנימית – הדרך המיידית לשחרור רגשי

מה אתם עושים כשעולים בכם חרדות, ייאוש ודיכאון?

האם ידעתם שלא חייבים לעשות שום דבר איתם?

האם ידעתם שכשלא מנסים ״לעשות״ איתם שום דבר הם חולפים מעצמם, באופן טבעי וללא מאבק?

אני רוצה לשתף אתכם בקושי הגדול שחוויתי אתמול בלילה, ובשלמות העצמית וההקלה שגיליתי (שוב ושוב לאורך כל שנות חיי, כמו גם אתמול) כשהסכמתי פשוט להיות מבלי לעשות דבר בנידון.

כשהשדים באים

אתמול בערב עלו בתוכי גלים גדולים של חרדה וסוג של דיכאון (חברי משכבר הימים). הרגשתי כאילו רוקדים בתוכי וסביבי שדים, שמעתי קולות מייאשים, מפחידים ומדכאים בתוכי ובלי לשים לב קצת האמנתי להם.

שקעתי לכמה שעות אל התהומות שבתוכי, אל המקומות הכל כך מוכרים לי, המקומות האלה שבהם שוטטתי במשך רוב חיי, ושאני מכיר כל כך טוב.

מה שקרה לי הוא שמשהו בי נכנס לפאניקה, כרגיל במצבים כאלה, והתחיל לנוע לכל הכיוונים עם השאלה "מה לעשות?? מה עושים עם זה?? איך יוצאים מזה??", משהו בי נכנס לניסיון אוטומטי שכזה למצוא מפלט והקלה מן האימה שבתוכי. והלכתי לישון עם כל זה, ועם קושי גדול בלב.

ומבפנים עלו בי הקולות, כמו נשרים שמחכים לרגע החולשה שלי ואז עטים עליי עם המילים שלהם "כולך שקר! כולך מזוייף! אין לך מושג על מה אתה מדבר! אתה לא באמת יודע כלום! אתה לא באמת חי את מה שאתה אומר! אתה כולך שקר אחד גדול! אין לך זכות קיום, עדיף שתמות!”.

ואין שום דבר שאני מצליח לעשות ברגעים האלה, כלום לא עובד. שום דבר שאני יודע לא עובד, זה חזק מידיי, זה גדול עליי, ניצחו אותי.. ואז נזכרתי.

שום דבר לא עובד  – משום ששום דבר לא אמור לעבוד

קמתי בבוקר, עדיין עם אותן התחושות, עדיין שום דבר לא עובד. התיישבתי למדיטציה, אח… מדיטציה אהובתי.

התיישבתי והתחלתי לפגוש, פשוט לפגוש הכל בתוכי, את כל השדים, את כל הקולות, את כל הרגשות, את כל האימה והפחד והדיכאון חברי משכבר הימים. פגשתי אותם, אבל הפעם… לא עשיתי דבר.

לא ניסיתי לעשות דבר, לא ביקשתי לעשות דבר, לא חיפשתי דבר. הייתי. רק פשוט הייתי. הייתי מה שאני, ואני כל הקולות, והרגשות, אני החוויה כולה.

הייתי, ולא עשיתי דבר. הייתי, ולא נלחמתי בדבר. הייתי ולא ניסיתי לנצח במלחמה הזאת, נכנעתי. ונזכרתי אז פתאום באמת העמוקה ביותר שמלווה אותי כבר שנים רבות – ששום דבר לא אמור לעבוד.

זה לא שיש משהו שעובד ואני לא מצליח בו, אלא ששום דבר לא עובד משום ששום דבר לא אמור לעבוד.

אין שום דבר שאני אמור לעשות עם כל הקולות והרגשות הקשים האלה, אין שום דבר שאי פעם אני צריך לעשות עם תוכן החוויה שלי, פשוט שום דבר. רק להיות. לא לעשות דבר בנידון. כניעה טוטאלית. מנוחה מוחלטת.

(ולא, אני לא מדבר על אי-עשייה חיצונית, על עצלנות או הימנעות מפעולות פרקטיות בעולם, אלא על אי התערבות, או אי מאבק, בחוויה הפנימית)

אי-עשייה (non-doing)

ואז, מתוך המנוחה, מתוך אי-העשייה, מתוך אי התגובה, מתוך אי ההתערבות בחוויה הפנימית, נשלפתי. נשלפתי מחדש אל מרחב ההקלה, אל המרחב בו אין ולעולם לא תתקיים שום בעיה. נשלפתי מסרט האימה שבו הייתי בחזרה אל המציאות שבה הכל תמיד בסדר כפי שהוא.

והתחלתי לצחוק, בהקלה גדולה. חזרתי להביט בבהירות, וכל מה שנראה כל כך גדול וחשוב וקריטי ומאיים רק לפני כמה דקות פתאום כבר לא היה משנה.

כי כלום לא משנה כשמביטים מן המרחב הזה, כי במרחב הזה הכל בסדר כל הזמן בדיוק כפי שהוא. אין בעיות, רק חוויות. אין התנגדות, לכן לא נתקלים בקירות.

צחקתי והכל השתחרר. בבת אחת. בלי שעשיתי בשביל זה דבר.

אי-עשייה הוא "התרגול" העילאי, אבל הוא לא תרגול בכלל. הוא בסה"כ מה שנשאר כשמפסיקים כל סוג וכל צורה של תרגול, של טכניקה, של מניפולציה על החוויה, כשמפסיקים להתאמץ לשלוט במציאות ומניחים, פשוט מניחים לעצמנו, ולהכל בתוכנו, להיות. פשוט להיות.

לא לעשות דבר ביחס לתוכן החוויה – זה השיחרור הגדול.

להיות שלם לחלוטין עם עצמי

וכך, ישבתי ולא עשיתי דבר. לא תירגלתי דבר. לא ניסיתי. לא התאמצתי. נכנעתי. ישבתי ונכנעתי. וכניעה היא לא משהו שאני עושה, היא אינה עשייה אלא היא העדרה.

פשוט ישבתי, פשוט הייתי קיים, פשוט הייתי מה שאני, אפילו שהייתי חרדות קשות, או דיכאון, או פחדים, או ייאוש. זה לא משנה, אני מה שאני.

ואז קמתי, קל ופשוט, צחקתי מתוך ההקלה, וידעתי שאין צורך לעשות דבר:

אצליח בעשייה שלי או אכשל, עשיתי נכון או טעיתי בבחירה, אצליח להתפרנס בשפע או אמות חסר כל ברעב, יאהבו אותי או ישנאו אותי כולם, ארגיש שימחה ואהבה או רק פחד ואימה ודיכאון לעד. כלום לא משנה כאן במקום הזה, אפילו לא קצת.

כי במקום הזה אני אחד – אני מה שאני. לא נאבק, לא נלחם בעצמי. אחד עם עצמי. שלם בתוכי. והשלמות הזאת הריי היא כל מה שבאמת משנה עבורי, הריי כל מה שפחדתי ממנו כל חיי הוא שאהיה נפרד מליבי, וכל השאר היה בסה"כ חיפוש לא מודע אחרי אותה שלמות פנימית.

הריי, למה פחדתי תמיד להיכשל? למה פחדתי להיות עני וחסר כל? למה פחדתי שאף אחד לא יאהב אותי? הריי פחדתי שאז שאני בעצמי אנטוש את עצמי, שלא אוהב אותי, שאהיה אז שוב נפרד ומנותק מליבי, זה הריי היה הפחד הגדול תמיד.

והנה, כשהסכמתי לא לעשות דבר ביחס לכל מה שעולה בתוכי לא משנה כמה הוא היה קשה ומפחיד, הסכמתי בעצם לא להפריד, לא לפצל מבפנים את עצמי.

נשארתי מאוחד עם עצמי בכוח אי-העשייה, בכוח אי-הניסיון לשנות או לשלוט בחוויה. נתתי לעצמי בדרך הזאת את הדבר היחיד שבאמת אני רוצה ומבקש ממעמקים, את הדבר היחיד שבאמת חשוב עבורי – להיות שלם, שלם לחלוטין עם עצמי, לא להפריד את עצמי מעצמי, ולנוח, סוף סוף לנוח באמת בתוך ליבי.

ואז חזרה שמחת החיים, חזרה ההשראה, ומתוך המנוחה התאפשרה שוב הצמיחה, ואז לפתע עלה שוב מתוכי גל של אנרגיה, עלה רצון ספונטואני וטבעי לחזור לעשייה טובה ומייטיבה, ברמה הפרקטית והחיצונית, כי זה מה שקורה תמיד אצלי מתוך אי-עשייה פנימית.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


בואו לקבל – את עצמכם. בחזרה.

לתאום טיפול פרטני או זוגי עם עמיחי:

לחצו כאן


טקסטים אחרונים

מדוע ממש לא כדאי להכיל את בני הזוג?

״הכלה״ – היא דבר שמזיק מאוד למערכות יחסים. היא פוגעת בהן מאוד והופכת אותן להרבה פחות בטוחות, והרבה פחות קרובות ואוהבות. אני יודע שזה נשמע מוזר,... קרא עוד

הניתוק הרגשי שלי

ניתוק רגשי. זה אחד הדברים המרכזיים שאני ״עושה״ כשמפחיד לי. אני כותב עם מרכאות כי אני לא עושה את זה במודע או מבחירה, אלא זה פשוט... קרא עוד

מה הקשר בין תחושת ביטחון למשיכה מינית בזוגיות?

"בשביל שתהיה משיכה בזוגיות ארוכה אסור שיהיה בטוח מידי, חייבים קצת מרחק, שירגיש קצת בלתי מושג, שיהיה קצת מסוכן" – האם זאת האמת? (לא!) יודעים מה... קרא עוד

כשעולה צורך ב״חופש״ בתוך הקשר – מה זה אומר?

אני מרגיש שאני זקוק ליותר חופש, יש לי פשוט צורך עמוק כזה בתוך מערכות יחסים, ובכלל בחיים, אני אדם שחופש מאוד חשוב לו… לכן הבנתי שמה... קרא עוד

יחסים: איך אני הופך בזמן אמת ריבים למתנות?

באחד הימים כשהייתי עם משפחתי בחופשת קיץ בזנזיבר שיחקתי עם לאור בן ה4 בבריכה, ואז בת הזוג שלי צופי הגיעה אלינו מרחוק עם שתי כוסות מיץ... קרא עוד

על האפשרות של יחסים ללא כפיה וללא אלימות

השעה כבר ממש מאוחרת, אבל לאור בן ה3.5 ממש לא רוצה ללכת למקלחת אלא רוצה להמשיך לשחק איתי. אני גם רוצה לשחק איתו, אבל מודאג מהאפשרות... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

מהי פציעה נפשית במובן העמוק, ומהו הריפוי?

מהי בעצם פציעה נפשית במובן העמוק? האם היא האירוע שקרה לנו או מה שקרה לנו בעקבות כך? ומהו בעצם הריפוי במובן העמוק? אני רוצה לשתף פה... קרא עוד

שיעור מבוא: שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואצת דרך מערכות יחסים

  צפו בהקלטת שיעור המבוא ללימוד יסודות שיטת ״תקשורת מתנות״ – לריפוי ולהתפתחות מואמצת דרך מערכות יחסים. המפגש הוקלט בתאריך 5.12.2022 מול קהל חי. שימו לב:... קרא עוד

יסודות שיטת ״דרך הנעים״ – שיעור מבוא

  בשיעור מבוא זה תלמדו את יסודות שיטת ״דרך הנעים״, את עקרונות הבסיס ואת הכלים הראשוניים החשובים.   פידבקים מאנשים שכבר צפו בשיעור המבוא: היה מרתק... קרא עוד

הכל מקרב אותי אליי – המתנות שבתלונות

מוזמנים להאזין לשיחה המרתקת הזאת בפודקאסט ״שיחות על הדרך״, בה ראיינה אותי איילת השחר אסטרייכר על עבודה מסוג חדש עם ביקורת ותלונות בתוך מערכות יחסים, על... קרא עוד

הדיכאון הוא בעצם חבר

מוזמנים להאזין לפודאסט המקסים של הדר זבולוני שנקרא ״בצירי הדרך – התמודדות עם דיכאון אחרי לידה״. הדר ראיינה אותי על חווית הדיכאון הקשה והאישית שלי ועל... קרא עוד

הריפוי הקליל של ״דרך הנעים״

אנחנו חיים בעולם שמקדש עשייה, הצלחות והישגים. עולם שמייצר מרדף שבקלות יכול להרחיק אותנו מהשקט וריפוי שלנו. לפעמים אפילו הנסיון שלנו לרפא את עצמנו הופך להיות... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים