אין כזה דבר ״תגובה רגשית מוזמת״?

אין כזה דבר ״תגובה רגשית מוזמת״. נקודה.
אין, מעולם לא היה, ולעולם לא יהיה שום דבר שאדם מרגיש ״סתם״. נקודה.
אם אדם מרגיש משהו, יש לו סיבה טובה, מוצדקת ואמיתית לחלוטין להרגיש כך,
אחרת לא היה מרגיש את זה.

להגיד למישהו דברים כמו ״אתה ממש מגזים עם התגובה שלך לזה״, ״זה לא כזה נורא״ או ״מה אתה עושה כזאת דרמה מזה?!״, זה אחד הדברים הכואבים והנוראיים ביותר שאני מכיר. אין לי מילים לתאר כמה זה עושה לי אישית נורא כשאומרים לי, או כשאמרו לי, ככה.

אחד הדברים הנוראיים שזה עשוי לגרום לאדם אשר כך דיברו איתו כאשר היה ילד, זה שהוא לומד להפסיק לבטוח באינסטינקטים, ברגשות ובתחושות של הגוף והנפש שלו, מה שגורם לו לאט לאט להפוך חשוף ופגיע להתעללויות נפשיות, פיזיות ומיניות למיניהן.

לבטוח בתחושות הטבעיות שלנו

תארו לעצמכם למשל אישה שמישהו מנסה לשכב איתה והיא אומרת לו ״לא״, ותארו לכם שאז הוא ממשיך למרות ה״לא״, ותארו לעצמכם שאז היא מתחילה לצעוק, לבכות, לזעוק או לזעום עליו על כך.

תארו לעצמכם שאז הוא אומר לה משהו כמו ״את ממש מגזימה, מה את עושה מזה כזה דרמה?! בסה״כ רציתי קצת לשחק איתך, את כזאת כבדה, תזרמי קצת..״.

אתם מתארים? איך זה מרגיש? ואיך זה היה מרגיש אם הייתם אתם עצמכם האישה הזאת במצב הזה?

עכשיו תארו לכם אפשרות שהאישה הזאת מאמינה למה שהוא אומר, מאמינה שבאמת היא ״סתם מגזימה״ – מה יהיה המשך הסיפור?

עכשיו תארו לכם אפשרות אחרת, שהאישה הזאת בוטחת בעצמה ובתחושות הטבעיות שלה, בוטחת ויודעת בוודאות שאין כזה דבר ״סתם מגזימה״, ושאם היא מרגישה משהו יש לה סיבה מוצדקת ואמיתית לחלוטין להרגיש ככה. מה יהיה המשך הסיפור הזה?

תן נשיקה לדודה

עכשיו תארו לכם שבעצם יש עוד המון מצבים אחרים שעברנו כילדים קטנים, הרבה ״פחות״ נוראיים וקיצוניים, כאשר אמרו לו שאנחנו ״סתם מגזימים״.

אולי למשל כאשר הכריחו אותנו לאכול משהו שאנחנו לא אוהבים, או כאשר פלשו לנו לפרטיות שלנו ונכנסו לנו לחדר כשהוא היה סגור וחיטטו לנו בארון, או כאשר הכריחו אותנו לתת נשיקה לדודה אפילו שכל הגוף שלנו התכווץ מזה.

תארו לכם שבכל המצבים האלה צעקנו, בכינו, זעקנו, רקענו ברגליים, כעסנו, זעמנו, או הבענו את המחאה, את הרצון האותנטי שלנו, את הכנות שלנו, את הרגשות והצרכים האותנטיים שלנו.

ותארו לכם שכל פעם מחדש, מה שאמרו לנו במצבים האלה היה רק ״תפסיק כבר להגזים!״ או ״מספיק! זה לא כזה נורא!״ או כל מיני מילים אחרות שמבטלות, מקטינות, ומתעלמות מהרגשות ומהצרכים שלנו במטרה לגרום לנו לעשות משהו אשר כל הגוף והנפש שלנו זועקים כלפיו ״לא!״.

זה הפך לקול הפנימי שלנו

ותארו לעצמכם ששנים אחר כך, כאשר התבגרנו והפכנו לבני זוג או הורים, מצאנו את עצמנו עושים בדיוק את אותו הדבר בדיוק, את הדבר שהכי פגע ופצע אותנו עצמנו כילדים, לבני הזוג ולילדים שלנו.

זה הריי מטורף לחלוטין שאנחנו עושים היום לבני הזוג והילדים שלנו את הדבר שהכי הכי סבלנו, נפצענו ונפגענו ממנו בעצמנו כילדים קטנים, אז למה זה קורה?

אני חושב שהסיבה היא משום שהפנמנו את הקול החיצוני הזה פנימה, כך שלמדנו להתעלם, להכחיש ולבטל בעצמנו את הרגשות והצרכים שלנו כאשר הם מופיעים ולהגיד לעצמנו ״אני סתם מגזים…״.

כך שהיום אנחנו כבר לא במודעות והכרה יותר לכאב הנורא שזה גרם וגורם לנו.

וכך, משום שהביטול הרגשי הזה הפך ״הגיוני״ בעינינו, ומשום שהוא הפך לקול הפנימי שלנו, אז היום אנחנו אומרים אותו הדבר בדיוק גם לבני הזוג והילדים שלנו, בדיוק כמו שהורינו עשו לנו, בדיוק כמו שהוריהם עשו להם, וכן הלאה.

אפשר גם אחרת

וכל מה שאני רוצה בעצם להגיד בפוסט הזה הוא שלא חייבים יותר להמשיך את השרשרת הטראגית הזאת ושאפשר לעצור אותה. איך? להתחיל להפנים ש:

אין כזה דבר ״תגובה רגשית מוגזמת״. נקודה.
אין, מעולם לא היה, ולעולם לא יהיה שום דבר שאדם מרגיש ״סתם״. נקודה.
אם אדם מרגיש משהו, יש לו סיבה טובה, מוצדקת ואמיתית לחלוטין להרגיש כך,
אחרת לא היה מרגיש את זה. נקודה.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


לתאום פגישת הדרכה וליווי פרטנית או זוגית עם עמיחי:
התקשרו 054-4292618 או צרו קשר


טקסטים אחרונים

אתה יכול לאהוב

כל כך הרבה פעמים נתת את אהבתך, נתת את ליבך, וקיבלת סתירה, ודחייה, וזילזול, והתעלמות, ושיפוט, וקירות, וחומות, ונטישה, והקטנה וסכינים בלב בחזרה, שמה הפלא שעכשיו,... קרא עוד

לזכור מי אנחנו באמת

לזכור מי אנחנו באמת,  לזכור שכל כולנו אהבה טהורה,  לזכור שכל חלקיק קטן בנו רווי אינסוף חוכמה,  לזכור שכל דבר קטן שאנחנו אי פעם אומרים או... קרא עוד

לבקש באמת – להיזכר בקסם של החיים

שמתי לב לתופעה אנושית ממש מעניינת:  אנשים יכולים לסבול ממשהו בחייהם במשך שנים רבות, כמו למשל תקיעות במימוש הייעוד, קושי בזוגיות או במיניות, קושי בפרנסה וכו׳.... קרא עוד

לראות את הלב הטוב והתמים שמתחת למילים

כמה פעמים ביום עולה בכם שיפוט על משהו, על מישהו או על עצמכם? בתוכי, באופן אישי, עולה שיפוט המון פעמים ביום, זה יכול להיות ממש סביב... קרא עוד

ללכת על דרך האושר

כמו שאי אפשר ללכת דרומה ולהתקדם צפונה, כך גם אי אפשר להתמקד בבעיות ובמה לא בסדר ולהתקדם למצב של שימחה, הרגשה טובה או אושר 🙂 הדרך... קרא עוד

ריפוי מפוסט טראומה – הסיפור האישי שלי

התעוררתי על האדמה בצד הכביש, היה לילה, חושך. לא זכרתי איך הגעתי לשם, לא הבנתי מה קורה, מסביבי הייתה מהומה, ראיתי את אח שלי ושאר הילדים... קרא עוד

קרא עוד מאמרים

סרטונים אחרונים

כל מה שנראה כמו בעיה הוא בעצם פיתרון

כל מה שנראה כבעיה בנו הוא בעצם פיתרון גאוני כלשהו של המערכת שלנו. למה אני מתכוון? בוידאו הזה אני מסביר לעומק וגם נותן דוגמא ספציפית אמיתית... קרא עוד

עמיחי זלינקובסקי - להקשיב ללב

כל בעיה היא בעצם פיתרון

כל מה שנראה כבעיה בנו הוא בעצם פיתרון גאוני כלשהו של המערכת שלנו. למה אני מתכוון? בוידאו הזה אני מסביר לעומק וגם נותן דוגמא ספציפית אמיתית... קרא עוד

הקשר בין הגשמת חלומות ליכולת להנות מהכאן והעכשיו ועוד – ראיון עם עמיחי

על הגשמת חלומות, ומה באמת מאפשר את זה, ואיך יודעים מהם באמת החלומות שלי, ועל לחיות באותנטיות, ועל למה כל כך חשוב להיות ממש ממש אנוכיים... קרא עוד

מיהו המורה האמיתי שלי?

כל חיי הרגשתי געגוע עמוק, וחיפשתי משהו, אבל לא ידעתי מה. בשלבים מסויימים בחיי מצאתי לי מורה שהראה לי את הדרך, וחשבתי שהוא, המורה הזה, שהוא היה... קרא עוד

מהו הצד המואר של דיכאון?

מהו הצד המואר של דיכאון ולמה הוא בעצם פיתרון ולא בעיה? למה אני כ״כ אוהב דיכאון ולמה אני אומר שהוא החבר הכי טוב שלי... קרא עוד

איך משקמים את ״מערכת הניווט״ שלנו בחיים?

מהי ״מערכת הניווט״ המובנית בתוכנו שיודעת לכוון אותנו לאן שטוב ונכון עבורנו? למה ואיך איבדנו קשר איתה? ואיך משקמים אותה, את משקמים את החיבור איתה, כך... קרא עוד

צפה בסרטונים נוספים