איך פותחים את הלב שנסגר?
מרשים לו להשאר סגור, ללא תנאים, ללא הגבלת זמן, כמה שהוא רק רוצה, אפילו לנצח. וכשההסכמה הזאת אמיתית וכנה, אז – זה כבר לא באמת משנה לנו יותר אם הוא פתוח או סגור.
ההסכמה הזאת היא פתיחות ללא תנאי, היא פתיחות מלאה – אפילו אל הסגירות עצמה. ופתיחות ללא תנאי שכזאת ממיסה כל מה שהתקשה, מרחיבה כל מה שהתכווץ, ללא כל מאמץ, מאבק, אג'נדה, ציפייה או ניסיון לשנות או לפתוח דבר.
הלב יודע בדיוק מה הוא עושה ולמה, הלב עשוי חוכמה ואהבה טהורה בין אם הוא נסגר או נפתח, הוא תמיד עושה את הדבר הנכון ביותר, לכן אני נשאר פתוח אליו בדיוק כפי שהוא, פתוח לגלות את החוכמה והאהבה שמניעה אותו, דווקא עכשיו, להסגר ולהתכווץ.
הוא אוהב אותי, אין לי בכך שום ספק או שאלה, הוא רוצה להגן עליי ממשהו ולכן הוא נסגר (לב אהוב שלי..). הלב הזה גאון, אני אוהב אותו כשהוא נפתח ואני אוהב אותו כשהוא נסגר. אני אוהב אותו ללא תנאים.
וכאשר אני פתוח אליו כך, בכל צורה אותה הוא לובש, אני מגלה שבעצם אין לי כבר שום צורך שהוא יפתח.
וכאשר אני מניח לו בכנות מלאה, מתוך כבוד ואהבה, להיות בדיוק כפי שהינו, סגור לנצח נצחים, וכאשר אני פתוח כך אליו ללא תנאים, הו אז… רק אז… הוא שוב נפתח.