איך יוצאים מזה? אתם כבר מחוץ לזה!

כשאתם חווים פחד עצום ושואלים "איך יוצאים מזה?", התשובה היא "אתם כבר מחוץ לזה". אתם לא באמת בתוך זה אלא מתבוננים על הפחד מבחוץ ומנסים להפטר ממנו.

אם תסתכלו מקרוב תבחינו שהמצב הזה שבו אתם מחוץ לפחד הוא סבל. הוא מצב של נפרדות ופיצול בתוך עצמכם.

כשאתם מבינים את זה אתם עשויים לשאול "אוקי, אז נכנסים לתוך זה?". התשובה היא "אתם כבר בתוך זה". כי מי בתוככם שאל קודם "איך יוצאים מזה"? מאיפה עלתה השאלה הזאת, איזה רגש הניע אותה? זהו הפחד עצמו כמובן. הפחד שאל "איך יוצאים מהפחד?".

אתם הפחד שמנסה לצאת מעצמו ולא מצליח. הפחד ואתם זה אותו האחד ברגע זה, ואין שום דבר שאתם יכולים לעשות כדי לצאת ממנו. אתם בפנים, אתם הפחד.

אז מה עכשיו?
עכשיו כלום
עכשיו להיות
בדיוק מה שאתם
ללא תנאים
ללא זמן
אפילו לנצח
פשוט להיות
עצמכם

כשאתם מבינים שאין שום דבר שביכולתכם לעשות כדי לשנות המצב של הפחד ושכל ניסיון רק מעצים אותו, אתם מסכימים סוף סוף לעצור הכל, לעצור את החיפוש, את הבריחה עצמכם, את הנטישה של עצמכם, של הילד הקטן והמתוק שמפחד בתוככם. אתם מסכימים להיות ביחד אתכם בתוך הפחד הגדול ולא לזוז לשום מקום.

ואז משהו חדש קורה… אתם כבר לא רק הפחד, אלא אתם גם ההסכמה להיות הפחד. נוסף לו אלמנט ההסכמה, המנוחה, הכניעה, ההתמסרות לעצמכם. הפחד הוא איכות הילד המתוק שבתוככם, ההסכמה להיות הפחד היא איכות ההורה האוהב שבתוככם.

כשאתם מסכימים להיות הפחד, אתם למעשה יוצרים איחוי ואיחוד וחיבור מחודש בין הילד להורה, וכשהילד המפוחד מקבל הורה אוהב שמסכים להיות איתו ללא תנאים בדיוק כפי שהוא אז משהו קורה לפחד.. כי הוא כבר לא לבד יותר.. שם הוא מתחיל להתפוגג מעצמו… דווקא מתוך שהסכמנו לחלוטין להשאר בתוכו לנצח מבלי לנסות לשנות דבר.

ככה זה:
כלום לא משנה
רק אהבה משנה
אבל היא לא מנסה לשנות דבר
לכן היא משנה הכל